הקטע נוגע במהות של התגובה האמפתית, איך אנשים מגיבים כאשר הם רואים מישהו קרוב אליהם סובל ומביע מצוקה? לא תמיד יש את הרצון והאפשרות להגיש עזרה אל האחר, ולהציע חיבור. לפעמים גם באותם רגעים שאנשים רוצים להציע חיבור ולהביע אמפתיה, הם אומרים דברים שהם לא מתכוונים אליהם… אז מהי אמפתיה? ולמה קשה כל כך לפעמים לגשת אליה? הסרטון ממחיש את
הקטע הבא מדגים שני עקרונות להתמודדות עם חרדה ושיפוט עצמי הלקוחים מטיפול CBT – טיפול קוגנטיבי התנהגותי המתמודד עם מחשבות מאשימות. אחת השאלות העולות בטיפולי CBT נוגעת לנושא של חרדה ושיפוט עצמי. איך זה עובד? כאשר יש אמונה מוחלטת של המטופל במחשבה מסוימת לגבי עצמו יש לבחון מולו: “כמה אתה בטוח שהמחשבה המוחלטת הזו לגבי עצמך נכונה?”. כשאנשים שואלים “האם
בקטע המעניין הבא אפשר לראות כמה מהרעיונות הבסיסיים של הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה הפסיכואנליטית. הסרטון הופק על ידי “החברה הפסיכואנליטית” הבריטית, ומדבר על הלא מודע. בהתחלה אפשר לראות את האדם שמגיע לאנליזה מספר על קשיים ביחסים עם סמכות: עם בוסים, עם ההורים, עם עצמו… מכאן הטיפול מתפתח דרך הרעיונות המרכזיים של הפסיכואנליזה: “אסוציאציות חופשיות” (דיבור חופשי), חלומות, מיניות, אהבה, וזכרונות ילדות. בקטע
הקטע הבא ממחיש בצורה מקסימה את גישת המיינדפולנס. מודעות אל הרגע הזה, עם התחושות והרגשות של הרגע הזה, מאפשרת לנו לקבל. סרטון רואים סיפור, בו הזאב “הרע” מתיישב לצידנו, כי בכך שאנחנו מנסים לקבל אותו, ולא להתנגד לו, מתאפשרת לנו ההזדמנות לקבל את מה שיש לו להציע לנו. מיינדפולנס ומדיטציה מלווים את המין האנושי אלפי שנים, וכאן אנחנו רואים איך
במהלך השנים הצטברו בעולם עדויות על כך ששימוש בהיפנוזה על ידי אנשים שלא הוכשרו לכך ואינם בעלי מקצוע טיפולי עלול לגרום לבעיות פיזיות ופסיכולוגיות. כנראה עקב חוסר בידע בסוגיות הקשורות בבריאות הנפש, נושאים אתיים, והתמודדות עם סיבוכים (גם אם הם די נדירים בשימוש בהיפנוזה). זה היה הבסיס להחלטה להסדיר בחוק את השימוש בהיפנוזה.בכל מדינה יש רגולציה שונה לגבי למי מותר
חרדה היא תגובה טבעית משולבת – פיזית, רגשית ומחשבתית, לגורם או מצב מאיים. במקור, הייתה החרדה כלי הישרדותי שהתפתח באדם (כמו בשאר בעלי החיים) וסייעה להתמודד עם סכנות סביבתיות. אולם כיום, משהסכנות הפיזיות לחיינו מועטות יחסית, נותרה התגובה שמטרתה היתה להגן עלינו, תוך הכנסתנו למצב דרוך במיוחד שיאפשר לנו להחליט אם להילחם בגורם המאיים או לברוח (ובמקרים מסוימים- לקפוא).
גיל ההתבגרות הוא גיל של סתירות וקונפליקטים. בגיל זה נתון הילד-מתבגר לשינויים רבים, החל משינויים פיזיולוגיים והורמונאליים, שינויים חברתיים, שינויים קוגניטיביים ושינויים רגשיים. כתוצאה משינויים אלה ומהמשימות ההתפתחותיות של הגיל, נוטה המתבגר להעביר להוריו ולמבוגרים אחרים, מסרים סותרים ומבלבלים של דחייה והסתייגות מחד, ודרישה לתשומת לב מרובה, מאידך. אחת הבעיות העיקריות של הקשר בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות נעוצה בכך,
האם הבן או הבת שלכם סובלים מהשמנה? האם ניסיתם כבר פתרונות אחרים: דיאטה עצמית, שיחות, עידוד פעילות ספורטיבית וכדומיהם, ללא הצלחה? האם אתם שואלים את עצמכם איך עוד תוכלו לעזור להם להגיע למשקל בריא ? הורים רבים מתמודדים עם קשיים והתלבטויות אלה. עודף משקל הינו בעיה רפואית שגורמת פעמים רבות גם לקשיים חברתיים ולקשיים רגשיים, רגשות של אשמה ובושה אצל
