פוחדים פחד נוראי ממחטים, זריקות או בדיקות דם? לא מוכנים לקבל חיסונים או ללכת לטיפול אצל רופא השיניים?
אתם לא לבד. מסתבר שכ10% מהאוכלוסיה, נשים וגברים, ילדים ומתבגרים סובלים מפחד זה. השם המדעי של חרדה זו הוא טריפנופוביה- חרדת המחט…
בתוך קבוצה זו ישנם הפוחדים יותר מחיסונים, אחרים מבדיקות דם או פשוט ממראה או מגע הדם.
פחד זה מוביל את הסובלים ממנו לקושי לשמור על בריאותם- בין אם מדובר בהמנעות מבדיקות דם שגרתיות, פרוצדורות רפואיות הכרוכות בהרדמה, טיפולים אצל רופא שיניים ועוד.
איך מרגיש אדם הסובל מפחד זה ב”זמן אמת”?
המתמודדים עם הפחד עשויים לחוות יובש בפה, לחץ דם גבוה או נמוך, דופק מהיר, סחרחורות, קשיי נשימה, רעידות בלתי רצוניות, בחילות או כאבי בטן חזקים . לעיתים קרובות אנשים מתמודדים עם הפחד בהמנעות מלאה או חלקית מכל סיטואציה הכרוכה בשימוש במחטים לצרכים שונים.
איך נוצר הפחד ממחטים?
ישנם אנשים אשר הפחד נוצר אצלם כתוצאה מארוע בריאותי אשר לוווה בשימוש רב במחטים או בבדיקות מרובות. מחלה בילדות, פרוצדורות רפואיות מרובות וכדומה. אלה מיקדו את החרדה הכרוכה בתקופה זו בפחד מהמחט, אשר יכולה לסמל עבורם את האירוע, התקופה הקשה או החרדה (לעתים בתת מודע) שתחזור.
ישנם כאלה אשר השימוש במחט בעבר גרם להם לכאב רב- למשל אנשים שיש להם ורידים דקים במיוחד, מה שגורם לקושי בהוצאת דם וכרוך לעתים בנסיונות חוזרים וכואבים. עם זאת, ברוב הטיפולים השימוש במחט לא אמור לכאוב כמעט כלל. אחרים לוקים ב”פחד תורשתי”, כאשר הוריהם, אשר תפקידם ללוות ולהרגיע אותם, מעבירים אליהם את החרדה שלהם ממחטים או מבדיקות בצורה לא מודעת. הפחד עלול לעבור דרך למידה, וחשוב לזכור את התקופה בה לתקשורת רופא חולה, או לקשר עם האחות ועם מי שאחראי על נטילת הדמים היה שונה. (לפני כ-20-30 שנה לא היו מחלקים מדבקות לילדים אצל רופא הילדים ובכלל כל הגישה ביחס לתקשורת עם המטופל היתה שונה….). הגישה אז היתה לעתים קרובות לשקר לילדים (“לא תרגיש את זה אפילו”) או להחזיק אותם בכוח, לעומת היום, כאשר חלק גדול מאנשי המקצוע נוקטים גישות של הרגעה ותשומת לב, מה שיכול לאפשר דיאלוג כנה, יכולת לעצור והרגעה. באופן כללי המודעות כיום של אנשי מקצוע בתחומי הרפואה לתקשורת מסייעת בכלל ולפחד ממחטים גבוהה הרבה יותר מבעבר.
איך תוכלו להתמודד בעצמכם עם פחד שלכם או של ילדיכם ממחטים?
ישנן שיטות שונות אשר מטרתן היא הסחת דעת מהסיטואציה או הפחתת הכאב. למשל:
- שימוש במוזיקה אהובה ומרגיעה בזמן הדקירה
- שימוש במשחקי מחשב במידת האפשר , מחקרים חדשים מתייחסים גם לשימוש במשקפי “מציאות מדומה”
- הסחות דעת או שימוש ב”שוחד” (חיזוק חיובי) כמו ממתק, משחק, פרס או פעילות אהובה…
- דיבור על הפחד ותמיכה מאדם קרוב
- הסבר לרופא/האחות על הפחד ועל מה שיכול לעזור באופן אישי (למשל: “תסביר כל שלב/אל תסביר”, “תן אפשרות לעצור” וכדומה
התמודדות עם חרדות בשיטת CBT טיפול התנהגותי קוגניטיבי
שיטה טיפולית זו מוכחת כיעילה במיוחד בהתמודדות עם חרדות מסוגים שונים, בכללן חרדה ממחטים. כאשר אנו מדברים על חרדה ממחט, מדובר על תהליך המתרחש במספר שלבים-
- מחשבה- למשל: “אני חייב לעשות זריקה או לבקר אצל רופא השיניים”
- רגש- “אני ממש פוחד/ת ממחטים”
- תגובה של חרדה- תגובה גופנית כמו קשיי נשימה, בחילה או סחרחורת, אשר נובעת מהתפיסה שהפעולה של שימוש במחט על גופנו מסוכנת עבורנו.
בעזרת CBT ניתן לבצע “חשיפה הדרגתית” למחטים עד שנוצרת הפרדה בין המחשבה לבין הרגש ותגובת החרדה, כך שניתן לבצע את הבדיקה בקלות יחסית.
התהליך
שלב א’: היכרות עם המבוגר או הילד
שלב ב’: בחינה מדויקת של החרדות השונות (פחד מזריקה יכול להיות מורכב מכאב/כניסה של חומר זר/וכו’), התגובות הרגשיות והגופניות
שלב ג’: שיחה על הגורמים שמעוררים את החרדה- הפרדה מודעת בין השלבים השונים בתהליך
שלב ד’: למידה ותרגול של טכניקות הרפיה גופנית באמצעות נשימות/היפנוזה רפואית/מוזיקה או אמצעים אחרים מותאמים אישית
שלב ה’: חשיפות ראשוניות- לתמונה של מחט, סרטון, מחט בתוך קופסה או לעצם הביקור בכניסה למרפאה
שלב ו’: תרגולים והגברה הדרגתית של החשיפה- עד למגע במחט
ההגברה ההדרגתית של החשיפה משולבת בטכניקות של הרפיה, כדי שהתרגול יהיה יעיל ככל האפשר מקפידים שעוצמת החרדה תהיה מותאמת- לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. כך, בחינת המחשבות, הליווי הצמוד והתהליך המותאם אישית יכול לאפשר להתקרב באופן הדרגתי ובטוח אל החדירה של המחט. פעילויות החשיפה השונות, רכישת הכלים וחיזוק היכולת להתמודד באופן אפקטיבי מאפשרים לרוב האנשים הסובלים מפוביית מחטים להגיע למצב שמאפשר להם לעבור את הבדיקה/הטיפול הרפואי תוך 4-6 מפגשים. החשיפה הבטוחה מאפשרת לעבור את הבדיקות והטיפולים הרפואיים במינימום חרדה ולתחזק את הבריאות והגוף בצורה הטובה ביותר. במידה ולא חוזרים להימנע ממראה של מחט, התוצאות מחזיקות בדרך כלל לכל החיים
