ילדים אוהבים לשחק, להמציא, לדמיין… לכן, טיפול בילדים מאפשר מקום מיוחד ליכולות אלה. בעוד שהמבוגר יכול לשבת, לדבר על בעיה וקושי מסוים, נפשי או גופני, ולחוות שינויים מאוד משמעותיים-אצל ילדים עולה לעיתים קרובות צורך לשלב בטיפול כלים נוספים.
הביופידבק וההיפנוזה הרפואית מאפשרים לילד לחוות את התהליך הטיפולי כפחות מאיים, להנות, לשנות, וללמוד להכיר את גופם בדרך אחרת. עם זאת, למרות הדמיון בין שיטות אלה, יש גם הבדלים משמעותיים, אנסה להציג זאת בקצרה לטובת ההורים המבקשים לסייע לילד להתמודד עם בעיה מסוימת ומתקשים להחליט בין השיטות :
- ביופידבק והיפנוזה לילדים נמצאו כיעילים במיוחד בטיפול בקשיי קשב וריכוז, בעיות הרטבה, בעיות התנהגות והתמודדות עם סימפטומים גופניים.
- שתי השיטות- ביופידבק והיפנוזה רפואית מאפשרות לילד להכיר את גופו ועל ידי כך להשתחרר או להקל על בעיה רפואית או פסיכולוגית
- בשתי השיטות יש דגש על הטיפול כתהליך נעים, מהנה ומעניין
- בעוד שבביופידבק נעשה שימוש במסך חיצוני בו הילד יכול לצפות ולהשפיע על מדדים גופניים שונים, ההיפנוזה נשענת יותר על היכולת של הילד לחוש ולדמיין.
- מחקרים מראים כי הכישרון ההיפנוטי של הילד מגיע לשיאו בגיל 8-9 ויורד בגיל ההתבגרות. לעומת זאת, מתבגרים מתחברים לעיתים קרובות לשימוש שנעשה במחשב בטיפול בביופידבק
- בביופידבק הילד לומד על מצב גופו- למשל הנשימה, השרירים, הרגיעה- דרך משוב מהמסך, בהיפנוזה הילד מקבל את המשוב מהמטפל: “שים לב איך הנשימה שלך עמוקה יותר, השרירים משוחררים, ואתה יותר רגוע…”
- בשתי השיטות הקשר עם המטפל נעשה בצורה עקיפה יחסית, דרך האמצעי הטיפולי. עם זאת, בשתי השיטות לקשר חיובי עם המטפל השפעה מכרעת על הצלחת הטיפול
לסיכום, ההבדל המרכזי בין השיטות, הוא שבעוד שלחלק מהילדים יותר קל להסתכל על המסך ולהתבונן בתהליכים גופניים באמעות מיכשור הביופידבק, לחלק אחר יותר קל דווקא לעצום עיניים ולדמיין… למרות השיקולים המקצועיים, המומחה הגדול לבחירה בין השיטות, הוא בדרך כלל הילד עצמו. דרך ההתנסות בשתי השיטות, או בשילוב ביניהן, הילד יודע בדרך כלל לספר מה עוזר לו יותר. ובנוסף, במבחן התוצאה, תחושה של שיפור במצב או הקלה בסימפטומים תהיה הסימן הטוב ביותר שנבחרה הדרך הנכונה…
