פסיכולוגיה רפואית

פסיכולוגיה רפואית

פסיכולוגיה רפואית היא תחום מומחיות העוסק בקשר שבין המחלות הפיזיות לבין התחושות הנפשיות, בחולים עצמם ובבני משפחתם, אצל ילדים ומבוגרים כאחד.

כיצד אני מרגיש ומגיב למחלה עמה אני מתמודד? כיצד אני מגיב לטיפולים ולבדיקות השונות? לאשפוז? להחלמה? לחיים עם מחלה? איך אני יכול להתמודד טוב יותר?

ובמקביל- השפעת הנפש על הגוף- כיצד משפיעות המצוקות הנפשיות שאני חש על סימפטומים או מחלות ?

הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת אם כן ביחסי הגומלין בין המערכת הפסיכולוגית והמערכת הגופנית- ברמה הקלינית, התיאורטית והמחקרית.

גוף———> נפש

איך תוכלו להתמודד טוב יותר עם המחלה?

תגובות של חרדה, דיכאון, תסכול, מצוקה, חוסר אונים, ותגובות רגשיות ככלל- מאפיינות בד”כ תהליכי התמודדות עם מחלות גופניות ויכולות להקשות או להיטיב עם הסובל ממחלה גופנית..      חולי סוכרת, מחלות מעי, מחלות לב, מחלות נוירולוגיות וחולים הסובלים מכאבים כרוניים, מתמודדים פעמים רבות עם תחושות קשות המלוות את המחלה הפיזית.

מטרת הפסיכולוגיה הרפואית היא לגייס את המטופל לחוות את התהליכים הגופניים תוך חיבור למקורות הכוח והתמיכה האישיים- הפנימיים והחיצוניים שלהם. בנוסף לשיחות מעמיקות שמטרתן להקל ולשפר את איכות החיים ככל שניתן,  אנו נעזרים גם  בטכניקות שונות של הרפיה , הרגעה, חיזוק והגברת תחושת השליטה. בחלק מהמקרים נתמקד בטיפול או בבדיקה שיש עמם קושי ספציפי, ובחלק מהמקרים המטרות רחבות יותר.

נפש——–> גוף

כיצד תוכלו למנוע סימפטומים גופניים או מחלות?

הנפש יכולה גם היא להשפיע על הגוף… לעיתים עד כדי יצירה של סימפטומים אשר לא נמצא להם כלל הסבר רפואי או שקיים הסבר רפואי חלקי בלבד.

לא מדובר רק במקרים בהם נטיות הנפש מעצבות תגובה למצבים גופניים (לדוגמא,  ידוע כי מטופלים המתמודדים עם תחושת דיכאון מגיבים באופן חריף יותר גם לכאב מתון).

ישנם מקרים בהם אין כלל הסבר רפואי וכן מקרים בהם מתקיימים קשרים מורכבים בין הנפש והגוף: כמו ב IBS, פיברומיאלגיה, מיגרנות,  וכו’. במקרים אלה הרבה פעמים המטופלים הם אלה שאומרים: “אני מרגיש שיש בזה גם משהו נפשי”, והעבודה במקרים אלה היא לפעמים דווקא להשאיר גם את הסיבות הגופניות בתמונה (למשל שינה,תנועה,תזונה) יחד עם חקירה משותפת ובחינת ההשפעות הנפשיות.                                                                                               וכן, במקרים מסוימים נוצרים סימפטומים גופניים כתוצאה מגורמים פסיכולוגיים ולא מוצאים כלל סיבות רפואיות למרות בירור מקצועי מקיף. במקרים שכאלה לפעמים ניתן ליצור הקלה/היעלמות של הסימפטומים, באמצעים פסיכולוגיים בלבד.

פסיכולוג רפואי- מה כוללת ההתמחות ?

פסיכולוג רפואי עובד לרוב במסגרות טיפול כגון קופות חולים ובתי חולים כלליים (ולא בריאות הנפש-כפסיכולוגים קליניים), בהם הם מסייעים לחולים אך גם לצוות הרפואי בהתמודדות עם בריאות וחולי, וכן במחקר בתחום.

נקודת המוצא של תחום מומחיות זה היא אם כן הקשרים המורכבים בין הגוף והנפש וההבנה כי על מנת לסייע בדרכי ההתמודדות עם מחלות גופניות ועם מניעתן- עלינו לקחת בחשבון, לאבחן ולהכיר, גם את התגובות הנפשיות של האדם. תגובות פסיכולוגיות אלה יכולות להיות תוצאה או סיבה של מצבים גופניים, אך בכל מקרה המטרה היא שיפור באיכות החיים.

בפסיכולוגיה הרפואית נעשה לרוב שימוש בשיטות פסיכו-פיזיולוגיות כהרפיה והיפנוזה רפואית, מדיטציה רפואית, וביופידבק וכן בטיפול מעמיק יותר הכולל גם הבנה של הגורמים האישיים, החברתיים והמשפחתיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם מחלה גופנית .

מתי כדאי לפנות לסיוע פסיכולוג רפואי?

  • בהתמודדות עם מחלה קשה או מתמשכת, אשר משפיעה על איכות החיים
  • בהופעתן של מחלות או סימפטומים שמקורם אינו ברור לרופא המטפל
  • כאשר קיימים דיכאון או חרדה המלווים את המחלה הפיזית
  • כאשר קיים קושי או חשש משמעותי מבדיקה או בטיפול במחלה
  • כאשר מתמודדים עם מחלה אשר הסימפטומים שלה מוחמרים בשל המצב הנפשי

דוגמא מהקליניקה:

רועי עמד לעבור בדיקת MRI   וחש חרדה גדולה מהלא נודע. הוא הגיע אליי לאחר שאמו חששה שברגע האמת, לאחר המתנה של מספר חודשים, לא יסכים להכנס לחדר..

סייעתי לרועי להתמודד בעזרת מספר כלים:

  1. הסברים ברורים ופשוטים- ככל האפשר על הבדיקה עצמה- על הרעש החזק ומקורו (מגנטים), על האפשרות להכנס עם בן משפחה לחדר הבדיקה (ואפילו הבאתי מחט זהה לזו של העירוי ובחנו אותה ביחד. ניכר היה כי ההכנה ללא נודע, עזרה מאד לרועי).
  2. שימוש במקורות כוח– בדקתי עם רועי מה עזר לו בעבר ומה פחות ובנינו ביחד תוכנית- מה יעשה אחה”צ לפני הבדיקה, מה יאכל, איזה סרט ייראה ואיך יצא לטיול עם הכלב שלו למקום שכיף להם ביחד. לאחר מכן בדקנו מה יעזור לו בזמן הבדיקה – הוא בחר שאחותו תיכנס איתו לחדר הבדיקה והוריו יחכו בחוץ.
  3. טכניקות של הרפיה והרגעה- אותן יוכל לתרגל בזמן הבדיקה
  4. חלופה- היה לי חשוב שרועי ידע שיש תמיד פתרון למקרה שמשהו לא יקרה כמתוכנן. הסברתי לו שהטכנאי צופה בו ויוכל לעצור את הבדיקה במידת הצורך. לשמחתי ביום הבדיקה קיבלתי טלפון משמח מהאמא- רועי עמד בבדיקה בגבורה וכשיצא אמר ש”זה לא היה נורא כמו שחשבתי”.

 

מתמודדים עם מחלה או עם פרוצדורה רפואית? אני נמצא כאן עבורכם. אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בטלפון 050-8005390

 

ליאור קציר

מאמרים שעשויים לעניין אותך

Leave your thought