פסיכוקרדיולוגיה- על הקשר בין מחלות לב לפסיכולוגיה רפואית

כמעט מתתי. אם האמבולנס היה מגיע חמש דקות אחרי, אולי כבר לא הייתי בחיים. גם עכשיו אני מרגיש כאב בצד שמאל. אסור לי לעשות יותר ספורט. גם לא סקס בזמן הקרוב. אני חייב לשנות הכל. האמת? אני מת מפחד….” הקשר בין הגוף והנפש ידוע מזה שנים, אולם ההתיחסות לחולי לב בהקשר” הזה מורכבת יותר. הלב נתפס כאיבר החיוני והמרכזי ביותר לאדם ברמה הפיזיולוגית אך גם הרגשית.

גוף נפש לב

הקשר בין הגוף והנפש ידוע מזה שנים, אולם ההתיחסות לחולי לב בהקשר הזה מורכבת יותר.     הלב הינו האיבר המרכזי והחיוני ביותר לאדם ברמה הפיזיולוגית אולם נתפס כמרכזי גם ברמה הרגשית ועל כך יעידו אינספור הביטויים בהם אנחנו משתמשים ביום יום, ביניהם- “ממש שובר את הלב”,   “שמתי לב”, “לתת את הלב”, “אני אוהבת אותו בכל לבי” ועוד.

לא פלא אם כן,  שכל איום על איבר זה- לב האדם, נתפס כאיום הגדול ביותר על קיומנו. כאשר אנו מוסיפים לכך את הפתאומיות בה אנו נתקלים בהתקף לב או דום לב חלילה, ברור שהאיום, הכרוך בתחושת הלם מקבל משנה תוקף.

 

איך פועל הלב ומהן המחלות השונות העלולות לשבש את פעילותו?

הלב הוא איבר שרירי המשמש כמשאבה אשר פועל במתכונת של התכווצות והרפיה.. תפקידו הוא להזרים דם מועשר לכל איברי הגוף. בנוסף, מזרים הלב חומרים נוספים לאיברים בהם הורמונים וחומרים הקשורים למערכת החיסון.     ישנם מספר סוגי מחלות לב, ביניהם חסימה חלקית או חמורה של עורקים אשר עלולה להביא להתקף לב או אי ספיקת לב,  מחלות של שריר הלב- (דלקת, אי ספיקה ), הפרעות בקצב הלב, פעימות לב מוקדמות,או מומים מולדים.

לאחר גילוי המחלה ניתן לטפל בה באמצעים שונים- החל בטיפולים שמרניים, פרוצדורות רפואיות כמו לדוגמא צנתור, או במכשור טכנולוגי מתקדם כמו לדוגמא דפיליברטור המסייעים לחולה לחזור לחיים רגילים ככל האפשר.

 

מה מרגיש חולה הלב רגע לאחר ההתאוששות הראשונית?

המפגש הראשוני עם מחלות לב, מייצר חרדה גדולה, בעיקר כאשר מדובר בארוע מסכן חיים. הטראומה והחרדה מצריכות עיבוד אשר יאפשר לנו להמשיך בחיי היומיום שלנו, באופן מותאם כמובן.

מעבר לחרדה, מדווחים חולי לב רבים על תחושות של דכאון, בדידות, דכדוך וחוסר אונים. הם מרגישים קושי רב לקראת השינויים הנדרשים במהלך חיי היומיום ולעתים מצריכים התארגנות מחודשת, ברמה הפיזית אך גם ברמה הנפשית.

 

צעדים חיובים לקראת החלמה

לאחר גילויה של מחלת לב,  נדרש מעבר לאורח חיים בריא יותר, באופן מותאם לכל חולה- החל בהפחתת רמת הסטרס, העלאת היקף הפעילות הגופנית, ירידה במשקל ו/ או הפסקת עישון .

כל אלה הינם אתגרים לא פשוטים לכל אדם, ובמיוחד לאדם שזה עתה חווה ארוע טראומתי.

לכן, חשוב למפות את השינויים הנדרשים, כמו גם את מקורות הכח הפנימיים והחיצוניים שלנו:

  • רמת החוסן האישי שלנו – המסייעת לנו להתמודד עם אתגרים במהלך החייים
  • מקורות סיוע קרובים– כמו בני משפחה וחברים אשר ישמחו להיות שם עבורנו וללוות אותנו בתקופה לא פשוטה זו.
  • סיוע של אנשי מקצוע- רופא, פסיכולוג או כל איש מקצוע אחר שיוכל לתת לנו תמיכה והכוונה בשעה זו

 

במה אוכל לסייע?

  • תחושות ראשוניות התמודדות עם תחושות שעולות לאחר הארוע הלבבי או מחלת הלב.
  • חרדה סטרס והמנעות – התמודדות עם חרדה, דכאון, או סטרס מוגבר, בעיקר בשעות הערב והלילה.
  • כאבים ומיחושים והשפעתם על חיי היומיום– התמודדות עם שאלות שעולות סביב כאב, חשש והמנעות, מול התארגנות בחיי היומיום.
  • ירידה במשקל– ורכישת הרגלים של אורח חיים בריא
  • הפסקת עישון – הקשה במיוחד בתקופה של סטרס מוגבר
  • התארגנות של המשפחה הקרובה- ומציאת מקורות תמיכה, כאשר חלקם מתמודדים גם הם עם טראומת משנה סביב המחלה.

קצת על הכלים בהם אני משתמש בעבודתי עם חולי לב :

  • MINDFULLNESSמיינדפולנס או מודעות קשובה הינו כלי טפולי שנבדק קלינית בצורה מעמיקה ונמצא כמסייע למגוון קשיים פיזיים ורגשיים .  כלי זה, הנקרא לעתים מדיטציה רפואית, מאפשר לנו למקד ולכוון את תשומת הלב בכאן ועכשיו ולנטרל מחשבות והסחות דעת לא רצויות. באמצעות כלי זה אנו לומדים להתיחס לעצמנו ולאחרים בצורה לא שיפוטית אשר תאפשר לנו להתמודד עם החלקים החיוביים יותר והחיוביים פחות בחיינו באופן מאוזן, מתוך חוסן אישי וחמלה.
  • היפנוזה רפואית- כלי זה מאפשר לנו להכנס לרבדים עמוקים יותר , להתמקד ולהכחיד הרגלים לא רצויים כמו לדוגמא אכילת יתר או עישון.
  • CBTפסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבי היא כלי התנהגותי קוגניטיבי העוסק בשינוי ושיפור החיים באמצעות שינויים בחשיבה ובהתנהגות. זהו כלי המאפשר תוצאות מהירות באמצעות יכולת הלמידה ומתאים במיוחד לבעלי מוטיבציה גבוהה להצליח במטרתם.
  • פסיכותרפיה אינטגרטיבית – בתפיסה האינטגרטיבית יש למטפל אפשרות להתאים לכל מטופל ולסיטואציות שונות את הטיפול המתאים והאפקטיבי ביותר מתוך ארגז הכלים שלו. בעזרת המפגש האנושי שבין המטפל למטופל ומערכת היחסים שנוצרת ביניהם, נבנה מרחב שלם המאפשר חמלה, יכולת תמיכה והקשבה.