טיפול בהיפנוזה להפסקת עישון מתחיל בשיחת היכרות ובדיקת ההתאמה להיפנוזה. הבדיקה נעשית בדרכים חוויתיות שונות ומטרתה לתת הערכה של מידת הכישרון ההיפנוטי, יחד עם היכרות ותיאום ציפיות.

שלב שני – בחינת המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן

במידה ונמצא כי ההיפנוזה מתאימה עבורכם, נתחיל כבר במפגש הראשון, לבחון את המוטיבציה האישית להפסקת העישון באופן מפורט ומעמיק.
עם זאת, על מנת להצליח בהפסקת העישון צריך להתייחס לעומק לא רק לחסרונות שבהמשך העישון, אלא גם ליתרונות האפשריים שבהפסקה המתקרבת.
אנשים רוצים להפסיק לעשן מסיבות שונות – החל מפחד מחולי, תחושות פיזיות לא נעימות, לחץ של בן/ בת הזוג ועוד, כמפורט בטבלה הבאה.מהי הסיבה הכי חשובה עבורך?

העובדה הבולטת ביותר בטבלה היא היחס הישיר בין “המחירים” השונים שגובה העישון לבין התגמול החיובי בהפסקת העישון.

למעשה, הסיבות לרצות להפסיק לעשן הם מאוד אישיות, ויש חשיבות גדולה בבחינתן לעומק.   כך, כאשר נתחיל בתהליך ההיפנוטי בפועל בפגישה השנייה, אפשר יהיה לא רק לחזק את התחושות השליליות האישיות לטובת דחייה מעישון כי אם גם להתאים אישית את הסוגסטיות החיוביות: “גוף יותר ויותר בריא…. תחושות של כוח שמתגבר… של עירנות… נשימה קלה יותר יותר… הרגשה של עצמאות… גאווה….”

במהלך המצב ההיפנוטי יש לרוב האנשים יכולת הרבה יותר טובה להתרכז, לדמיין, ולהשיג משהו שהם מעוניינים להשיג. לכן, כאשר הם חווים בפרטי פרטים את התחושות הנעימות הצפויות לאחר הפסקת העישון במקביל לחלקים הלא נעימים, עמם לא יצטרכו להתמודד יותר, המוטיבציה הפנימית להפסקת העישון לרוב תתחזק מאד. למעשה, חלק נעים זה לא פחות חשוב מההעצמה בהיפנוזה של כל התחושות הפיזיות השליליות שמייצר העישון: שיעול, בחילה, חולשה- וכן התחושות הנפשיות השליליות שנובעות או מתחזקות מהעישון.

בנוסף לבחינת המוטיבציות האישיות להפסיק, חשוב גם לחקור את המוטיבציות המודעות והלא מודעות להמשיך לעשן. לכן, נבדוק את הגורמים העתידיים שעלולים להכשיל את התהליך וכן את הקשיים שעלולים להופיע לאחר הגמילה:

שלב שלישי- הפסקת העישון

לאחר שלב ההיכרות, בדיקת ההתאמה להיפנוזה, ובחינה מעמיקה של המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן, הקרקע מוכנה להתערבות ההיפנוטית עצמה להפסקת העישון.
הפגישה בה תפסיקו לעשן, תהיה אם כן בד"כ הפגישה השנייה או השלישית. התחושות במפגש זה הם בד”כ חגיגה שמהולה בקצת עצב ופרידה מהעישון. לא פשוט להיפרד מהרגל שמלווה את האדם הרבה שנים, גם אם בסופו של דבר הוא פוגע בנו. אך בדרך כלל התחושות הנלוות לפגישה הם של הכנה טובה ומוכנות להיפרד מהסיגריות. בשלב הזה כבר הכל מוכן להפסקת העישון,
יש היכרות טובה, בוצעה בדיקת התאמה והכנה להיפנוזה, וכן יש בנייה מקיפה מתוך מגוון ההתערבויות ההיפנוטיות בהתאם לצרכים והרגישויות שלכם מחד ועל ההסתכלות הייחודית שלכם על המחירים שאתם משלמים על העישון, אבל גם על התועלות שאתם מפיקים ממנו.

תהליך ההיפנוזה להפסקת עישון, הוא אוסף של חוויות עוצמתיות, גופניות ורגשיות, אשר משתנות מאדם לאדם ותפקידן לסייע לו להפסיק לעשן באופן הקל ביותר האפשרי:

• יצירה של התניות חדשות
• הפרדה בין הרגלים (קפה וסיגריה, אוכל וסיגריה, נהיגה וסיגריה)
• בחינת גורמים רגשיים הקשורים בעישון
• חיבור אל סיבות לא מודעות
• חיבור אל פתרונות לא מודעים
• חיזוק מוטיבציות חיוביות
• החלשת מוטיבציות שליליות
• בחינת סיבות עתידיות לנסיגה והתמודדות עימן
• מניעת החלפה בהרגלים אחרים (למשל אכילה מוגזמת…)
• הדגשת הגאווה, ההנאה, החופש, והשליטה

לסיום, האם אתם באמת רוצים להפסיק לעשן? אם החלטתם שהסיבות להפסיק גוברות משמעותית על הסיבות להמשיך, היפנוזה יכולה בהחלט להיות הדרך הקלה ביותר עבורכם להפסקת עישון. סיגריה אחרונה לפני שמתחילים?

הפוסט הפסקת עישון בהיפנוזה – איך זה עובד? הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בניגוד למקובל לחשוב, מריבות הן סימן שיש עדיין עניין הדדי. שרוצים לעשות שינוי . במקרים אלה העבודה היא על אמפתיה, הבנת הצד השני, הגעה להסכמות בנוגע לנושאים טעונים ותמיד, על מיקוד בחלקים החזקים של הזוגיות.

עם אילו קשיים מתמודדים זוגות במהלך חייהם המשותפים?

תקשורת ואמפתיה– חלק זה מתייחס ל”איך” של מערכת היחסים- עד כמה אני רואה את בן/ בת הזוג שלי על צרכיהם ומאפייניהם ומתייחס אליהם, איך מגיעים להסכמות, איזה משקל יש לכל אחד מבני הזוג בקבלת ההחלטות בנושאים השונים ובעיקר איך מדברים ומתייחסים אחד אל השני- בכבוד ובחיבה או בשליטה ועלבונות. כמובן שקיים טווח רחב של מאפייני תקשורת והם אינם קיימים רק בקצוות.

חוסר עניין והתרחקות– להבדיל מהזוגות שרבים וצועקים, ישנם גם זוגות שפשוט מאבדים עניין ומתרחקים. לכל אחד מבני הזוג יש את העיסוקים ותחומי העניין שלו ונקודות המגע מועטות. במקרים אלו חשוב לחזור אחורה ולבחון את נקודות החיבור הראשוניות בין בני הזוג, לייצר נקודות מגע נוספות ולחזק את הקשר מחדש.

חינוך הילדים– אצל חלק מהזוגות המריבות מגיעות כבר עם לידת התינוק או התינוקת. המשאבים של זמן ואנרגיה מקבלים תפנית חדה. אף אחד לא יכול להכין אותנו לזה…אם נוסיף לזה את העייפות המטלות האינסופיות, כמו גם הדאגה לרך (או הרכה) הנולד, מביאים לקשיים לא פשוטים.

עם זאת, כאשר מדובר בחינוך הילד מגיעים חלקים הרבה יותר מורכבים, אשר מגיעים פעמים רבות ישירות מבית הורי הזוג.ההבדלים בתפיסה החינוכית מתחברים גם להבדלים אישיותיים- נוקשות מול גמישות, דגש על עצמאות במקום התייחסות מגוננת ועוד.

כסף– עם משאבים כלכליים מוגבלים ועלויות מחיה גבוהות קיים פעמים רבות ויכוח על תעדוף התקציב המשפחתי- גם כאן יש עניין אישיותי וחיבור לנהוג במשפחת המקור. מה קונים? מתי נוסעים לחופשות? איפה קונים? מה יותר חשוב? הכסף מבטא את השוני בין בני הזוג והדרך בה מנהלים את התקציב נוגעת גם לאופי היחסים בין בני הזוג

סקס– איזה חלק מושקע באינטימיות בין בני הזוג? מה מידת השינוי באינטימיות לאחר שיש כבר ילדים? מהו הצורך של כל אחד מבני הזוג ועד כמה קיים פער בינו לבין בן/ בת הזוג האחר. וכמו בכל שאר התחומים- איך מדברים על זה ומקבלים החלטות. כן, אפשר ורצוי לדבר גם על סקס.

המשפחה המורחבת– מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת כוללת כמעט את כל שאר המאפיינים- החל במאפייני התקשורת הזוגית ועד נושאים של קבלת החלטות, כסף וחינוך הילדים. כאן מדובר במערכת מרובת משתתפים ומטענים מהעבר שמצריכה מחשבה רבה לפתרון הקשיים.

בגידות– במקרים רבים בגידה היא איתות למצוקה בנישואין. בן הזוג שאינו מסופק מספיק ביחסים (לאו דווקא בחלק המיני אלא גם בצורך בהתייחסות, חום, אהבה והתפעלות). התמודדות טובה עם בגידה, על כל העלבון והקושי הכרוך בה, יכולה להצמיח זוגיות טובה בהרבה מזו שהיתה לפניה. זה לא תמיד נראה כך מייד אחרי, אבל זה בהחלט אפשרי.

פרידה– לפעמים מחליטים זוגות שאינם מעוניינים לחיות יותר ביחד מכל מיני סיבות ויש צורך בסיוע מקצועי בתהליך לטובת בני הזוג והמשך חייהם ולטובת הילדים.

אתם נמצאים במשבר ומרגישים תקועים? אשמח לעבוד איתכם ולהחיות את האהבה, תוך בניית יסודות חזקים אשר ישמשו אתכם לאורך זמן בזוגיות שלכם. נכון, זוגיות זה לא דבר פשוט, אבל החיבור ביניכם התחיל מסיבה מסוימת. בוא נבדוק ביחד איך יראה המשך חייכם המשותפים.

הפוסט זוגיות במשבר הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

איך ניתן להתמודד עם גמגום בעזרת היפנוזה רפואית וכלים של CBT? מהו הקשר בין שטף הדיבור ללחץ נפשי? כיצד יכולה ההיפנוזה הרפואית לסייע? על תופעות הלוואי הפיזיולוגיות והרגשיות של הגמגום ועל הטיפול בעזרת היפנוזה ובאמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי

אחת מהפרעות הדיבור הבולטות אצל ילדים ומבוגרים היא גמגום. גמגום הוא הפרעה בשטף הדיבור המתבטאת באחת מהצורות הבאות:

• חזרתיות – חזרה על הברות בתוך מילה או על המילה כולה
• עצירות – התקעויות באמצע מילה או בין מלים במשפט
• הארכה – של מלים או צלילים
• הוספה – של צלילים לפני תחילת מילה
• החלפת מלים – במטרה לשמור על רצף הדיבור

תופעות לוואי פיזיולוגיות

• מצמוץ
• קפיצת האגרוף
• עוויות בפנים
• דופק מואץ
• קשיי נשימה

תופעות לוואי רגשיות

• עלייה ברמת המתח והחרדה
• עצבנות
• הימנעות מקשר עין כללי הגמגום מתחיל לרוב בגילאי 3 או 4 וברוב המקרים נפסק בגיל הילדות.על פי ההערכות 1% מהמבוגרים סובלים מגמגום, כאשר התופעה נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.הסיבות להופעתו של גמגום יכולות להיות מגוונות, ביניהן:
  
  • גמגום התפתחותי – זהו הגמגום הנפוץ ביותר המופיע בגילאי הילדות ולרוב חולף בעצמו
  • קושי רגשי או טראומה – יכול להופיע בגילאים שונים
  • גנטיקה – בהתאם למחקרים שבוצעו לאורך השנים
  • פגיעה נוירולוגית (כאשר הגמגום מופיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין בגילאים מבוגרים)

השפעתו של לחץ נפשי על גמגום

מצבים של מתח נפשי גורמים להחמרה של הגמגום. גם סיטואציות המאפיינות חרדה חברתית גורמות להחרפה של הגמגום ושל התופעות הפיזיולוגיות המאפיינות אותו. בחלק מהמקרים נראה חזרה של גמגום שטופל בהצלחה בילדות, בתקופות קשות או לאחר טראומה אצל אנשים בוגרים.

טיפול פסיכולוגי בגמגום

כיוון שחרדה ומתח מחריפים את תדירותו ורמת הקושי של הגמגום, לפעמים מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי לשיפור מצב הגמגום.

אנשים הסובלים מגמגום לעיתים קרובות מאמצים לעצמם הרגלים התנהגותיים של “הימנעות”, למשל: הסטת מבט, בריחה ממילים/צלילים מסוימים, הימנעות מדיבור בפומבי, וכדומה.

טיפול בהפחתת הימנעות – זהו אחד הטיפולים היעילים בגמגום והוא מגיע מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית CBT,. החרדה מהגמגום הולכת ופוחתת ככל שהאדם מתנהג באופן חופשי, עושה את הדברים שחשובים לו באמת ומפחית את בהדרגה את הנטייה להימנע. תחושת הביטחון המתרחבת מאפשרת לו להקטין את החרדה מהגמגום ואת השפעותיו על החיים. במקרים אלו, גם אם יש בסיס נוירולוגי לגמגום, ניתן לראות שיפור משמעותי.

שיטת טיפול נוספת היא ההיפנוזה הרפואית, שיכולה לסייע במצבים של גמגום- כבר במאה ה19 נהגו לטפל בהיפנוזה רפואית בגמגום, מתוך הנחה שבמצבים מסוימים הגמגום נגרם עקב טראומה ולכן ניתן לרפאו. למרות שבמקרים מסוימים ונדירים הדבר עשוי להיות נכון, בדרך כלל גמגום דווקא לא נגרם על ידי טראומה, ולכן כמעט תמיד היפנוזה אינה יכולה ” לרפא” את הגמגום במפגש אחד, או בכמה מפגשים בודדים. עם זאת, היפנוזה רפואית לעיתים קרובות כן יכולה להפחית את הסבל מהגמגום, לסייע בצמצום ההשפעות הלא רצויות שלו על החיים, להפחית ולווסת אותו ולשפר משמעותית את איכות חייו של האדם המתמודד עמו.

דוגמאות נוספות לדרכים בהן היפנוזה רפואית יכולה לסייע בטיפול בגמגום:

• להרחיב יכולות עצמיות של הרפיה והרגעה עצמית
• ללמוד שימוש ב”היפנוזה עצמית” במצבים חברתיים
• להפחית את החרדה מהגמגום ולחזק דיבור חופשי
• להתחבר ללא מודע ולקואורדינציה הטבעית של נשימה- קול
• לחקור ולשנות את התחושות הפנימיות העולות בזמן הדיבור
• העלאת זכרונות משמעותיים הקשורים בהתמודדות ובגמגום
• הרחבת החופש במקומות בהם הגמגום השפיע

הטיפול האפקטיבי בגמגום משלב היפנוזה רפואית עם  CBT -פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית.  CBT הוא הטיפול הנפוץ ביותר בגמגום למבוגרים, הוא מתמקד בהקניית כלים לשליטה עצמית ונשימתית, טכניקות להתמודדות עם ההפרעה בשטף הדיבור , זיהוי סיטואציות בהן הגמגום תכוף יותר. השילוב עם היפנוזה רפואית מאפשר טיפול יעיל וקצר יותר תוך שימוש בכלים אשר מתאימים לאנשים אשר לא תמיד מתחברים לכלים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית.

הפוסט היפנוזה לגמגום הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

במהלך הטיפול בהיפנוזה אפשר לבחון גורמים שונים היוצרים מתח, לחקור סיבות לא מודעות לקשיים בכניסה להריון, לדבר על הפחדים, הכאב, ההאשמה העצמית (בחלק מהמקרים)  ולחפש דרכים לשינוי. למעשה, בכל שלב בתהליך משתנה הדגש בעבודה ההיפנוטית- החל בנסיונות לקליטה, שמירה על העובר, וחלילה התמודדות עם אכזבה והכנה לשלב הבא.

אם אישה חווה את הטיפול הרפואי בפוריות כמלחיץ, לא נעים, או מעורר חרדה השרירים שלה מתחילים להתכווץ, מה שמגביר את התחושות הלא נעימות במקביל להתכווצות שרירי הרחם בחלק מהמקרים והפחתת הסיכוי לכניסה להריון.
טיפול ממוקד בהיפנוזה בטיפולי פוריות, נמשך לרוב 5-10 מפגשים בחלקים השונים של התהליך:

1. בדיקת התלבטויות לגבי הכניסה להריון
2. בחינת חרדות לא מודעות
3. התמודדות עם תחושות של חוסר הצלחה ובכך לצמצם את סיכויי חזרתה
4. הפחתת מתח ולחץ ולמידת דרכים חדשות להרגעה
5. הורדת לחץ הדם
6. איזון רמת הסוכר וההורמונים
7. איתור השפעות חשובות נוספות, לדוגמא: הפסקת עישון  ופעילות גופנית
8. חיזוק המערכת החיסונית
9. הקלת ההתמודדות עם הפרוצדורה הרפואית וכאבים פיזיים (למשל ע״י לימוד שימוש בהיפנוזה   עצמית במהלכה)
10.  איתור תפיסות ומחשבות לא מודעות שעלולים להפריע/או לסייע.

כל אלה, יכולים לסייע במטרת העל, לשפר את סיכויי הכניסה להריון, הקליטה, והשמירה – עד לסוף המשמח שהוא כמובן התחלה חדשה – הלידה…

הפוסט פריון והיפנוזה הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

מעבר לכך, נמצאה השיטה כיעילה במגוון רחב של תחומים, ביניהם: שיפור מצב הרוח, שיפור הזכרון, חשיבה חיובית, חיזוק המערכת החיסונית ,הפחתת חרדות ומצבי לחץ נפשי, הפחתת מחשבות שליליות טורדניות, שיפור איכות השינה והתמודדות עם התמכרויות.

נשמע פשוט?

אם ננסה להתרכז רק במה שקורה איתנו עכשיו ולמרחב בו אנחנו נמצאים, ללא  הסחות דעת בכלל… נמצא שזה ממש לא פשוט. אולי הטלפון יצלצל או סתם יתריע על הודעה, מכונית ברחוב ליד תצפור, או שתעלה איזשהי מחשבה לגבי העתיד. ואנחנו? אנחנו נגיב למחשבות ונאבד את תשומת הלב לאותו הרגע.

המציאות מראה שרוב היום אנחנו מוסחים מדבר אחד לאחר. חושבים על המון דברים שבדיוק קרו, שמטרידים אותנו, שצריך לעשות , שאולי לא עשינו נכון. בפועל רמת ההסחה של כל אחד מאיתנו, לא רק אלה שסובלים מהפרעת קשב, ממש גבוהה. הרגעים בהם תשומת הלב שלנו נמצאת ברגע, וללא שיפוטיות, הם די נדירים. לכן חשוב להעלות את זה למודעות, להתאמן, ולתרגל את זה.

מה נוכל ללמוד באמצעות מיינדפולנס?

המצב המיוחד הזה בו אנחנו מנסים להתבונן במשהו, מרגע לרגע, וללא שיפוטיות, לעיתים קרובות מעלה תובנות ופרספקטיבות חדשות.

1. להרחיב את התפיסה- במקום פרשנויות חד מימדיות התרגול מאפשר לנו לחוות פרשנויות או תפיסות שונות וחדשות לגבי אובייקטים, אנשים או תחושות.
2. להיפתח להבנות רגשיות חדשות- לדוגמא במקום מחשבות של כעס או האשמה, נוכל לראות גם את המניעים להתנהגות האחר ואת התחושות שלו.
3. להתמקד בתהליך- במקום בתוצאה של כל עשייה – ולנסות להפיק רווח מכל פעולה ופעולה, נוכל למקד את תשומת הלב שלנו בעשייה עצמה על מנת לשפר את התהליכים וגם להנות מהם.

איך זה עובד?

יש סוגים שונים ומגוונים של תרגולי “מיינדפולנס”,

בבסיס התרגולים אנו מחזירים שוב ושוב את תשומת הלב ל”כאן ועכשיו” ומתמקדים ללא שיפוטיות בגוף, בנשימה או בתחושה מסוימת או בפעולה מסוימת-  על חשבון המחשבות האוטומטיות.

מיינדפולנס מאפשר לנו בחירה וגמישות- במקום “להיגרר” על ידי מחשבות שונות או גירויים חיצוניים אנחנו בוחרים להתמקד בעצמנו , בגופנו ובתחושות הפנימיות שלנו. מיקוד זה מאפשר לנו בין השאר להתמודד עם נוקשות, עם קשיים ועם מחשבות אוטומטיות הנוטות להופיע כאשר אנו פחות קשובים וממוקדים.

לעתים, נמצא כי לא כל התחושות החדשות מוצאות חן בעינינו. לפעמים נגלה תחושות גופניות לא נעימות, רגשות קשים או מחשבות מטרידות. תרגול מיינדפולנס בליווי איש מקצוע מאפשר לנו להעמיק ולהבין את תחושותינו השונות, את המניעים הלא מודעים שלנו ולהתמודד גם עם רגשות קשים במקום כתחושה מציפה אשר יכולה להביא להימנעות, דאגה ואף חרדה- באופן מיטיב.

תרגול מיינדפולנס בליווי איש מקצוע אינו מוגבל לזמן המפגשים עצמם,  התרגולים מתרחשים גם בימים שבין המפגשים וגם במהלכם, מה שמאפשר לבחון תרגולים שונים ולהעמיק בהם. התחושות העולות בתרגולים מטופלות במפגש יחד עם איש המקצוע כדי למנוע הצפה רגשית או התמודדות קשה מדי עם התחושות החדשות שעולות. השילוב של תרגול המיינדפולנס עם ליווי פסיכולוגי יכול לאפשר העמקה מיוחדת של המיינדפולנס לטובת הכיוונים האישיים.

באילו קשיים ניתן לטפל בעזרת מיינדפולנס?

• חרדה
• קשיי קשב וריכוז
• קשיי שינה
• לחץ נפשי (סטרס)
• אכילה רגשית
• כאב כרוני
• אכילה רגשית
• חיזוק הגוף והמערכת החיסונית

הפוסט מהו תרגול מיינדפולנס ומה בינו לבין היפנוזה רפואית הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

אבל חשוב לזכור שילדים הם גמישים במהותם, סקרנים ועשירים בדמיון, ואינם מתמודדים עם הרגלים וקשיים שנים רבות כמונו. לפעמים באפשרותנו לסייע להם לעשות את השינוי בקלות יחסית, לאחר הבנת הקושי והגורמים לו. הטיפול מותאם לגיל, ליכולות הורבליות, לכוחות, ולאופי של הילד או הילדה. לעתים זהו טיפול במשחק, היפנוזה, ביו-פידבק, שילוב אמנות, טיפול התנהגותי קוגניטיבי או כל כלי אחר מארגז הכלים (והצעצועים) שיכול להביא לשינוי מהותי.

בין אם הילדים שלכם סובלים מחרדה, ממצב גופני, קושי חברתי, טראומה או כל קושי רגשי אחר, חשוב להבין שניתן, בכל מיני דרכים, לסייע לו/ה ולהרגיש טוב יותר. הדרך לשינוי ושיפור עוברת גם דרככם- סוכני השינוי המרכזיים בחיים של הילד/ה.

לאחר הצגה ראשונית של הקושי עמו מתמודד הילד/ה בשיחת טלפון, הפגישה הראשונה נעשית בשיתוף של לפחות אחד ההורים, ולאחר מכן שילוב של הטיפול במידת הצורך בהדרכות הורים/ מפגשים משותפים עם הילד/ או פגישות לייעוץ ועדכון לגבי התקדמות הטיפול.

טיפול רגשי לילדים

כאשר הילדים שלנו מתמודדים עם קשיים, מרגישים דחויים או מתנהגים באופן שפוגע בהם ובסביבתם אנו כהורים חשים לעתים תסכול, חוסר אונים ועצב.

הרצון לעזור להם מעלה בנו לעתים קשיים אישיים שלנו מן העבר, שהתמודדנו איתם כילדים או נערים. החום , האהבה הרבה והדאגה לא תמיד עוזרים לילד להגיע למקום בו היינו רוצים שיהיה, מה שמביא אותנו לחפש סיוע נוסף.

באילו מקרים פונים הורים לטיפול רגשי עבור ילדיהם?

• קשיים רגשיים – המתבטאות בתגובות לא תואמות למצבים שונים, תחושה של עצב או דכדוך של הילד, התרחקות או המנעות ממצבים מסוימים.
• קושי חברתי – מקרים בהם אתם רואים כי הילד אינו משתלב בחברת בני גילו, או חש דחייה מקבוצת הילדים בבית הספר או בגן.
• קושי התנהגותי – מקרי אלימות מילולית או פיזית, התפרצויות זעם תכופות, קושי בהשתלבות במערכת החינוכית.
• התמודדות עם מחלות ומצבים רפואיים – התמודדות עם מחלות המושפעות ממתח (מערכת העיכול, עור ועוד) וטיפולים רפואיים (בדיקות מורכבות או כואבות, זריקות וטיפולים שונים).
• חרדות – חריפות אשר אינן תואמות את הגיל- חרדה מבעלי חיים או חרקים, חרדת נטישה, חרדה חברתית, פחד מחושך או מצבים אחרים.
• מקרי טראומה – אשר גורמים לקושי רגשי ולעתים לנסיגה התפתחותית – תאונת דרכים, מוות או מחלה קשה של אדם קרוב או אחרות.
• קושי במעברים – בין הגן לבית הספר, לחטיבת הביניים וכדומה.
• הפרעות קשב וריכוז, הפרעות למידה, היפראקטיביות – הפרעות מערכתיות אשר באות לידי ביטוי בתחום הלמידה, בתחומים החברתיים או ההתנהגותיים.

כיצד אוכל לעזור לילדיכם?

על מנת שנוכל לסייע באופן משמעותי לילדיכם, אפגש עמכם לפגישה ראשונית בה אוכל להקשיב לקשיים כפי שאתם רואים אותם, לרקע המשפחתי ולפרטים נוספים החשובים לתהליך.

לאחר מכן אפגש גם עם הילד/ה ליצירת קשר ושיחה, בהתאם לגיל וליכולות הורבליות של הילד. התהליך יתנהל באופן מדואג ומותאם לילד, ליכולותיו והעדפותיו שכן לרכישת אמונו יש משקל רב בהצלחת הטיפול. ארגז הכלים שלי כולל טיפול במשחק PLAY THERAPY (כלי אפקטיבי במסגרת טיפול פסיכולוגי לילדים) , ביופידבק, היפנוזה, טיפול דינאמי לילדים וכמובן הדרכת הורים.
ככל שהילד צעיר יותר תהיה משמעות רבה יותר לעבודה עם ההורים כסוכני השינוי העיקריים והדמויות המרכזיות בחייו של הילד.

בחלק מהמקרים, ועל פי העדפתכם ואישורכם, אמליץ לעבוד גם מול המורה או הגננת, על מנת לגייס אותה לסייע לילד ולהבין מהו הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. כאשר כל הגורמים המרכזיים בחייו של הילד משתפים פעולה ובעלי מוטיבציה לעזור לשינוי, סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר.

מתלבטים?

אני מודע לקושי הרב לעיתים בפנייה לטיפול רגשי עבור הילדים, כמו גם לקשיי ההתמודדות היומיומיים כאשר מה שקורה לא מתחבר עם החלומות והרצונות שלנו.

האופטימיות שלנו נשאבת גם מהעשייה והעזרה לילדים, כדי שההתמודדות הקשה תהיה קצרה יותר ותהפוך לחיים מאושרים יותר, שקטים ושמחים של ילדינו ושלנו.

טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות הוא גיל של סתירות וקונפליקטים. בגיל זה נתון הילד- מתבגר לשינויים רבים, החל משינויים פיזיולוגיים והורמונאליים, שינויים חברתיים, שינויים קוגניטיביים ושינויים רגשיים.

כתוצאה משינויים אלה ומהמשימות ההתפתחותיות של הגיל, נוטה המתבגר להעביר להוריו ולמבוגרים אחרים, מסרים סותרים ומבלבלים של דחייה והסתייגות מחד, ודרישה לתשומת לב מרובה, מאידך.

אחת הבעיות העיקריות של הקשר בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות נעוצה בכך, שההורים נוטים “ליפול בפח” של הדחייה של המתבגר, ובעקבות זאת, מתרחקים ומסתייגים ממנו או לחלופין מפתחים חשדנות יתר וחטטנות. אולם חשוב לזכור, כי דווקא בגיל זה, הנער או הנערה זקוקים מאד לידו המכוונת של ההורה, היודע לכבד את פרטיותם ועצמאותם, אך נמצא שם גם כדי לשאול את השאלות הנכונות, לתת עצה טובה ובעיקר הכוונה ותמיכה רגשית.

באילו מקרים כדאי לפנות לייעוץ וטיפול רגשי עם המתבגרים שלכם?

• מקרים של חרדה ו/ או דכאון
• חשד להפרעות אכילה
• קשיי התנהגות
• קושי חברתי משמעותי, התבודדות, המנעות
• התנהגות שנראית לכם כהורים לא תקינה מהיכרותכם את ילדכם
• טראומה אישית או משפחתית
• מחלה של המתבגר או של בן משפחה קרוב
• קשיים בבית הספר
• פער משמעותי בין יכולת למיצויה
• חשד לנטייה אובדנית

ההתמודדות שלנו כהורים, עם ההתבגרות של ילדינו, מפגישה אותנו לעיתים קרובות עם סוגיות לא פתורות מעברנו. לכן, הדרך בה אנו מגיבים, פעמים רבות אינה יעילה או מתאימה למתבגר שלנו. השפה והתקשורת שלנו לעתים אינן ברורות להם, ונתפסות כמיושנות ולא רלוונטיות.

נושאים אשר משמעותיים בעינינו, ייתפסו לעתים כשוליים ו”הטוב והרע” החדש, בנוי ממאפיינים שונים לגמרי בעיניהם, מאשר מה שהיה כשהיינו בגילם.

על כל ההתמודדויות האופייניות נוספות בעשור האחרון גם ההתמודדות עם תחום האינטרנט, על הרשתות החברתיות, החשיפה והמידע הרב העובר ולעתים פוגע. במקביל, עלינו כמובן להתייחס להתמודדויות אינדיבידואליות (גם אם נפוצות) של מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, חרדות, דיכאון, קשיים חברתיים, הפרעות אכילה ואובדנות.

גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב לכל הנוגעים בדבר, אך לפני הכל למתבגר או המתבגרת עצמם, שנמצאים לעתים קרובות במצב הנתפס בעיניהם ומרגיש כלא מאוזן: ברמת העצמאות וברמת התמיכה להן הם מצפים, בשינויים פיזיולוגיים והורמונליים מהירים, ובשינויים בתפקידים בבית ובחברה.

טיפול פרטני או הדרכת הורים?

הטיפול היעיל ביותר בילדים ובמתבגרים הוא ברוב המקרים טיפול מערכתי. הוא משלב טיפול במתבגר/ת עצמם במקביל לעבודה עם ההורים ועם בית הספר. טיפול זה מצריך את הסכמתם של כל הצדדים והתגייסותם לתהליך.

חשוב לזכור כי מתבגרים הם עדיין ילדים. לכן, המלצתי היא על פי רוב לשלב הדרכת הורים בטיפול בכל מקרה. עם זאת, בפגישה הראשונה ביננו אנסה להבין מכם מדוע הגעתם לטיפול, האם אתם יזמתם את המפגש או המתבגר ומה עמדתו לגבי הטיפול. במקרים בהם המתבגר/ת מבקשים להגיע לטיפול או מביעים נכונות, אין ספק כי שילוב הוא הדבר הנכון. המינון של פגישות ההורים ייקבע בהתאם לצורך ובהתאם להעדפה. הקשר עם בית הספר יתבצע גם הוא בהתאם לצורך ולהסכמת ההורים והמתבגר.

שביל הזהב של ההתמודדות עם המתבגר הוא איזון. איזון בין עצמאות, נפרדות וכבוד לפרטיות מחד לבין תמיכה ומעורבות מאידך, בין נושאים עמם עלינו להתמודד ולהתעקש ונושאים בהם גם עלינו לעתים לוותר, בין האפשרות להנות מקרבתם של ילדינו המתבגרים ליכולת לשחרר אותם ולתת להם לגדול. בדרכם.

הפוסט טיפול בילדים ומתבגרים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

השמנת היתר בקרב ילדים היא בממדי מגפה בעולם המערבי. הסיבות לכך נעוצות בהרגלי האכילה המשפחתיים, בסיבות רגשיות, במזון המתועש מרובה הקלוריות וגם בשינוי באורח החיים לעומת המקובל בעבר. במלים אחרות, אם כאשר היינו ילדים היינו משחקים בחוץ רוב אחה”צ וחוזרים הביתה לארוחת הערב, היום נשארים הילדים והמתבגרים בבית, מול המסך, תוך שתיית משקאות ממותקים, אכילת חטיפים ומיני מזון שאינם בריאים. זוהי כמובן הכללה אך היא מתארת בקווים כלליים את אחד ההבדלים המשמעותיים שהובילו אותנו לנתוני ההשמנה בתקופה זו. בישראל אמנם רמת ההשמנה נמוכה מאשר בארה”ב, אולם מחקרי אורך מראים כי אחוז המתגייסים בעלי משקל עודף עלה פי 2 בשלושת העשורים האחרונים.

עם זאת, שינויים מסוימים באורח החיים של ילדינו הם בלתי נמנעים, ונצטרך לבחון דרכים להתמודד עם ההשמנה, באופן שמשתלב בהרגלים הקיימים.

5 סיבות רגשיות לאכילת יתר אצל ילדים/מתבגרים

• שעמום – חוסר בפעילות מסקרנת בשעות אחה”צ
• קשיים חברתיים – מעגל קסמים, קשיים חברתיים עלולים להוביל לאכילת יתר והאכילה מובילה לעיתים קרובות לקשיים חברתיים
• פיצוי – לעיתים ילדים ומתבגרים מפצים עצמם דרך האכילה על חסכים במקומות אחרים
• צורך בתשומת לב חיובית – אכילה רגשית לעיתים מהווה ביטוי לצורך בהתייחסות למצוקה ובתשומת לב
• ניתוק גופני – במקרים מסוימים בהשמנה הבעיה היא כלל אינה אכילת יתר, אלא הוצאה קלורית נמוכה מדי עקב חוסר בתנועה מהנה

היפנוזה רפואית היא שיטה מוכחת לירידה במשקל

השיטה משלבת שינוי בתחושות ובתפיסת הגוף ופועלת באמצעות עבודה עם דמיון ועם שיפור המוטיבציה לירידה במשקל, בעיקר באמצעות רכישת כלים להרגעה ושליטה עצמית.

• חיבור לתחושות טבעיות של רעב ושובע
• רכישת טכניקות להרפיה עצמית ושליטה בדחף לאכול
• חיזוק המודעות והתחושות המופיעות לאחר אכילת יתר, כמו- בחילה, לחץ בבטן
• העלאת המוטיבציה לרדת במשקל
• רכישת כלים לשליטה עצמית והתמודדות עם “נפילות”
• שיפור המוטיבציה לביצוע פעילות ספורטיבית
• בחינת מערכת היחסים עם הגוף
• התייחסות לגורמים רגשיים לא מודעים (שליליים וחיוביים) המשפיעים על אכילה
• דמיון של הצלחת התהליך ובחינת תהליכים או גורמים שסייעו בעבר

הפוסט התמודדות עם השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז (ADD) מתוארת בספרות המדעית כבר שנים, כילדים שמתאפיינים בהיפראקטיביות, אימפולסיביות וקשיי ריכוז. מאפיינים אלה, המופיעים במינונים שונים אצל כל הילדים, לעיתים יכולים ליצור קשיים ולהשפיע על תחומים רבים בחיים. מדובר למעשה בקושי בויסות- בעבר הבחינו בין הפרעת קשב עם נטייה היפראקטיבית (ADHD) לבין הפרעת קשב ללא נטייה זו (ADD). כיום התפיסה השולטת היא כי בכל הפרעת קשב יש חלק של היפראקטיביות, בעוצמות שונות.

ההנחה הרווחת כיום היא כי לתופעת הפרעת הקשב בסיס ביולוגי ונוירופסיכולוגי. עם זאת, חשוב לציין כי תהליכי למידה יכולים לסייע מאוד בשיפור הקשב, וכן ביכולת לדחות סיפוקים.

המתמודדים עם הפרעת הקשב והריכוז, מתקשים במיוחד בלמידת חומר חדש, התמדה וביצוע פעולות מורכבות. לפעמים הקושי להתרכז משפיע גם על חלקים רגשיים וחברתיים של חיי הילד.  למעשה, לעיתים קרובות המשפחה כולה מושפעת וסובלת מהפרעת הקשב של הילד. לאבחנה הזו יש כנראה בסיס ביולוגי רחב, וכך הורים רבים מזדהים עם הילד הסובל עקב תחושות של  ADHD לא מאובחן שלהם, ורוצים לעזור לו. לפעמים ההורים מנסים להקל על הילד, מתוך ההזדהות, ומגמישים את הגבולות כאשר הילד מתקשה בדחיית סיפוקים, איפוק, קריאה ועידוד פעולות אחרות שכן יכולות לסייע בשיפור הריכוז והקשב.

כאמור, לא כל קושי בריכוז (ממנו סובלים רובנו מפעם לפעם) הוא הפרעת קשב המצריכה טיפול. לאבחון מקצועי ומעמיק יש חשיבות רבה, כדי להבין את עומק הקשיים עמם מתמודד הילד ולהחליט על תכנית טיפולית במידת הצורך.

השילוב של טיפול תרופתי (שוב, רק במידת הצורך) עם תהליכי לימוד וטיפול יכולים לסייע ולהביא לשיפור ושינוי משמעותי.

מהן ההשלכות של “הפרעת קשב וריכוז” על ההיבטים השונים של חיי הילד או המתבגרים?

ההיבט הלימודי: קשיים בריכוז במטלות קוגניטיביות,למידה,  זכירה,, ביצוע משימות מרובות שלבים מתחילתן ועד סופן, קשיים בלימוד מקצועות רבי מלל

ההיבט החברתי: קשיים ביצירת חברויות, הצקות (לעתים של הילד המתמודד עם ההפרעה לאחרים ולעתים להפך), קושי בהבנה של מצבים חברתיים, קשיים בתקשורת- לדוגמא התפרצות עם תשובה לפני שהסתיימה השאלה, התפרצות לדברי אחרים,שמירה על “נושא שיחה”, יצירת של קשר עין, זכירת שמות, יכולת אמפתית והקשבה אמיתית לאחר

ההיבט הרגשי-התנהגותי: קשיים בויסות רגשי, מצבי רוח משתנים, התפרצויות זעם,  קשיי ויסות המתבטאים בפרשנות קיצונית למקרים לא קיצוניים, לעתים נטייה לחרדה או דיכאון

ההיבט המשפחתי: קשיי התארגנות, קושי בקבלת מרות, הזדהות של ההורים, תת/עודף אמפתיה, מריבות אינסופיות עם האחים,

לסיכום,

אם אתם מזהים אצל ילדכם חלק מהמאפיינים המצוינים להלן, אני מזמין אתכם לפגישה ראשונה בה נוכל לדון באפשרויות השונות לטיפול בילד כדי לשפר את יכולת ההתמודדות שלו ושלכם וליצור רגיעה ושיפור במצב.

הפוסט הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומתבגרים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

ברוב המקרים הבדיקות והפרוצדורות הרפואיות השונות עוברות בהצלחה,אך  לעתים ההתמודדות והחששות מהשלכת הפרוצדורה יכולים להקשות, ובמקרים מסוימים אף לגרום לדחיית הטיפול . אמנם הדחייה מרגיעה מעט, אולם החרדה מועצמת חזרה מהר מאד עם המחשבה על המשמעות והסיכון שבדחייה, בעיקר אם היא חוזר ונשנית.

 אנו יודעים ממחקרים רבים ש”חרדת ציפייה” בעת ביצוע של פרוצדורה רפואית מסוימת יכולה להעצים את תחושות הכאב, ובמקרים מסוימים אף להשפיע על ההחלמה של הגוף. בתקופות אלה מומלץ להשתמש בכלים שונים שיסייעו לנו לצמצם משמעותית את התחושות הלא נעימות, ולשפר את ההתמודדות של הגוף.

איך נוצר הפחד?

עוד לפני הפרוצדורה הרפואית, בדרך כלל אנשים חוששים משיבושים שונים ומההשלכות הספציפיות של הפרוצדורה. למשל, בדיקת לחץ דם יכולה לעורר אצל אנשים מסוימים עלייה משמעותית בלחץ הדם, מה שלא מאפשר לרופא לקבל תמונה אמיתית של לחץ הדם, וגורם למטופלים להמשיך לחשוש ממצב הלב.               בטיפול אצל רופאי השיניים אנשים בדרך כלל חוששים מהזריקה, מהכאב, ומהצורך להישאר ללא תנועה בזמן הפרוצדורה. בניתוחים ובבדיקות לרוב החששות המרכזיים נובעים מההשלכות על התפקוד והבריאות הכללית. אבל, בנוסף למאפיינים של הפרוצדורה הספציפית, חשוב להבין כי החרדה עצמה יכולה להיגרם מסיבות שונות:

בדיקות וטיפולים רפואיים קודמים, הערות של קרובים ובני משפחה, מסרים לא ברורים של הרופאים בדבר מהות הפרוצדורה, אמונות לא נכונות בדבר מהלך הבדיקה והשיקום, חשש מהכאב ומההשלכות האישיות על החיים.

איך נצליח להתמודד טוב יותר?

מחקרים מראים כי היפנוזה עצמית יכולה לעזור לנו להגיע לבדיקה (או לניתוח או לטיפול) רגועים ומוכנים יותר, עם רמה גבוהה משמעותית של שליטה וקבלה , להשפיע לטובה על האופן בו הגוף חווה את הפרוצדורה ועל תהליכי ההחלמה.

דוגמאות מהקליניקה:

• בטיפולי פוריות מטופלות שהגיעו רגועות לשלבי הטיפול הרפואי השונים חוו שיעורי הצלחה גבוהים יותר באופן משמעותי
• בבדיקות דם מטופלים שמצליחים ללמוד לשלוט בלחץ הדם לא חווים תחושות הדומות להתעלפות, וחווים דווקא תחושת שליטה גבוהה יותר במהלך הבדיקה
• אנשים הנכנסים לניתוח במצב של לחץ נמוך יותר מחלימים מהר יותר, ונזקקים לפחות תרופות נוגדות כאב בתהליך השיקום
• בטיפולי שיניים- מטופלים הסובלים מחרדה דנטלית  שמצליחים לחוות הרפיה מדווחים  על פחות כאב ועל החלמה מהירה יותר

היפנוזה רפואית להכנה לטיפולים רפואיים- איך זה עובד?

ההיפנוזה מסייעת לנו :

• ללמוד טכניקות של היפנוזה עצמית להרגעה במהלך  הטיפול הרפואי
• לדמיין את הבדיקה/טיפול המוצלחים ולהתכונן אליהם
• לנסוע בזמן לאחרי הטיפול המוצלח
• לחוות מודעות מוגברת לנושאים רגשיים שיכולים לסייע
• להשתמש במאגרים של הלא מודע והדמיון
• להתחבר ולחזק את יכולות השיקום וההחלמה הטבעיות של הגוף

אז שיעבור לכם בקלות ובהצלחה!

הפוסט הכנה לפרוצדורות רפואיות הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

למחרת בבוקר גילתה שכל ההכנות והאימונים עזרו להצגה עצמה, אך עדיין לא הצליחה להשתחרר ולהרשים את הקהל שישב מנומנם בבית הקפה בתשע בבוקר, ובפנים- היא הייתה מאוד לא רגועה.
פחד קהל (או פחד במה) כרוך בחרדה משמעותית מדיבור בפני קהל. אפשר לומר כי הוא משלב חרדת ביצוע עם מקרה ספציפי של חרדה חברתית.
אנשים המתמודדים עם התופעה נוטים להמנע מסיטואציות בהן ייאלצו לעמוד על במה ולדבר בפני קבוצה גדולה של אנשים– לדוגמא: הצגה בבית הספר, תפקידים פיקודיים בצבא, הופעות שונות (מוזיקאים, שחקנים ועוד) , השתתפות בישיבה בעבודה, עבודה בהוראה, או כאלה הדורשות מתן הרצאות ופרזנטציות שונות. עם החמרת הפחד, ירחיב האדם את ההמנעות למגוון רחב של סיטואציות הכוללות דיבור בפני קהל. מעניין לראות כי חלק גדול מהחרדים מקהל ימצאו את עצמם דווקא מלאי בטחון במסגרת קבוצה קטנה של אנשים.
קשה מאד להגדיר מתי התחילה או התפתחה ההפרעה אולם אין ספק שהיא מקשה על המתמודדים איתה במעגלים שונים בחיים.ברוב המקרים היא הקושי יחריף כאשר האדם נדרש לעמוד ולדבר בפני הקהל לעומת ישיבה.

מתי יש לטפל בפחד קהל?

בתיאוריה, מומלץ לטפל בפחד הבמה מוקדם ככל האפשר- כאשר אנו נחשפים לה בפעולה בצופים או בבית הספר. עם זאת, גם כאשר אנו הופכים לבוגרים והפחד מונע מאיתנו למצות את יכולותינו- להתקדם בעבודה או אף לבחור מקצוע בו נוכל להמנע מדיבור בפני קהל, כדאי להקדים ולטפל בבעיה.

תסמינים גופניים

המתמודדים עם פחד זה ייסבלו לרוב מאחד או יותר מהתסמינים הבאים בבואם לדבר מול קבוצה גדולה של אנשים: הזעת יתר (כולל בידיים), קשיי נשימה, רעד, סחרחורת, דפיקות לב מואצות או הסמקה.

מהו הטיפול האפקטיבי ביותר בפחד קהל?

סוג הטיפול האפקטיבי ביותר הוא לרוב טיפול התנהגותי קוגניטיביCBT- . טיפול זה מאפשר בחינה מעמיקה של הגורמים לפחד הקהל בהקשר לסיטואציות השונות, טיפול קוגניטיבי להתמודדות עם מחשבות אוטומטיות הנוגעות לחשיפה בפני קבוצת אנשים, חשיפה הדרגתית למרכיבים הכוללים עמידה ודיבור בפני קהל , במקביל לתרגולים וכלים להרגעה עצמית. בחלק מהמקרים, ובהתאם להעדפת המטופל נוכל לשלב גם טיפול בהיפנוזה בתהליך.

שלבי התהליך:

1. היכרות עם האדם והפחד
2. זיהוי הגורמים לפחד והביטויים השונים שלהם
3. זיהוי סיטואציות או דרכי הימנעות מעמידה בפני קהל
4. חשיפה הדרגתית לדיבור בפני קהל

חשיפות לדוגמא:

1. חשיפה עצמית בבית לסיטואציה מדומיינת של הרצאה בפני קהל
2. צילום עצמי בוידאו ללא קהל אמיתי
3. חשיפה בפני קבוצה קטנה של חברים
4. דיבור על במה בפני אולם ריק
5. חשיפה בפני קבוצה קטנה של חברים/עמיתים
6. הדבר האמיתי: דיבור קצר בפני קהל

זהו כמובן רק סולם לדוגמא. יש להתאים את הסולם למאפייני הפחד של המטופל

על הטיפול

טיפול CBT בפחד במה הוא טיפול קצר עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר.

מתכוננים לפרזנטציה הבאה? זה הזמן לפנות ולהתמודד עם פחד הבמה שלכם. רוב הסיכויים שהוא לא ייעלם לבד… ביחד זה קל יותר.

הפוסט פחד קהל הופיע לראשונה ב-אצטרובל.