מהו ההבדל בין פחד נורמטיבי לבין חרדה?
פחד הוא רגש טבעי בסיסי, אשר נועד להתריע בפני סכנה ולהניע אותנו להגן על עצמנו. כאשר עוצמת הפחד גבוהה ויש לו השפעה משמעותית על התפקוד היומיומי של הילד, וכן כאשר לא תמיד ברור מהן סיבות הפחד, מדובר במקרים רבים בחרדה. חשוב לשים לב להתפתחות של חרדות סביב נושאים בהם לא הייתה קיימת בעיה בעבר, וכן לשים לב להתאמה או לחוסר התאמה לגיל הילד- לדוגמא סימנים לחרדת נטישה של תינוק לאחר שבחודשים שלפני כבר חייך אל הקרובים והחברים בשמחה.

כיצד נדע האם הילד שלנו סובל מחרדה?

• שינויים מהירים במצב הרוח
• נטייה לבכי רב- בחלק מהמקרים גם ללא סיבה הנראית לעין
• קושי בריכוז (אשר “מתחפש” לעתים להפרעת קשב, מה שמצריך אבחנה מבדלת)
• תלונות גופניות: כאבים , קשיי נשימה, בעיות במערכת העיכול
• בעיות התנהגות – התנהגות תוקפנית או אלימה
• קשיי שינה- קשיי הרדמות, התעוררות בלילה, הגעה תכופה למיטת ההורים
• הימנעות והסתגרות

חרדה כתגובה למצב טראומתי
בחלק מהמקרים נראה חרדות שמופיעות ללא כל הסבר נראה לעין. במקרים אחרים תופיע החרדה בעקבות אירוע טראומתי לילד- גירושין, תאונה, מוות במשפחה או חשיפה לאירוע טרור. במקרים אחרים נראה תגובות של חרדה לאירועים חברתיים טראומתיים- כמו חרם חברתי.
סוגי חרדה שכיחים:

1. חרדת נטישה- חרדה מפרידה מדמות משמעותית- לרוב אחד/ שני ההורים. מתחילה בגיל 6 חודשים בערך ונמשכת ברמות שונות בתקופת גן הילדים ובית הספר
2.  פוביות ספציפיות- לדוגמא חרקים, כלבים או חושך
3. חרדה חברתית- מהימנעות מוחלטת מאינטראקציה חברתית ועד לפחד מדיבור בפני ילדים אחרים. הסתתרות, הימנעות מסיטואציות חברתיות כמו מסיבה ואפילו ממשחק עם ילדים בהפסקה. חרדה זו יכולה להופיע כבר בגיל הגן ועלולה להתעצם בבית הספר היסודי ובכיתות הגבוהות.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?
לרוב ההורים היכרות מעמיקה ורגישות רבה לילדיהם והם יכולים להבחין בשינויים משמעותיים העוברים על ילדיהם.
מומלץ לפנות לטיפול כאשר נראה שינוי משמעותי במצב הרוח של הילד ובהתנהגותו, כאשר אנו רואים דפוס של הימנעות (ממפגשים חברתיים, ממעבר במסדרון בו יש/היה חרק, מחדר חשוך- כאשר זה אינו תואם לגיל וכדומה). גם במקרים של כאבים או תחושות גופניות חוזרות ונשנות לאורך זמן (לדוגמא בחילה, גירוד, כאב ראש או בטן) אשר אין להן הסבר רפואי, וכאשר יש דפוס חוזר של פחדים בעוצמה גבוהה- במקרים אלה מומלץ לפנות לטיפול.

סוגי טיפול
הטיפולים האפקטיביים ביותר בחרדות הם:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
• היפנוזה רפואית לילדים
• טיפול ביופידבק– טיפול בעזרת מערכת ממוחשבת המאפשרת להפחית תסמינים של חרדה באמצעות כלים שונים (לדוגמא- נשימות) , להגביר את השליטה בתחושות ולמנוע חזרה של תחושות החרדה.
• טיפול תרופתי- הניתן במידת הצורך בלבד ע”י רופא פסיכיאטר

הפוסט חרדות ופחדים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בעבודה ממוקדת עם אצנים, רוכבי אופניים או ספורטאים אחרים, אנו מתחילים בהדגמת יכולות ההשפעה של המחשבה על הגוף ועל הביצועים.
לדוגמא, נוכל להשתמש בדמיון שלנו כדי “להפוך” את היד שלנו לקלה יותר. או כבדה יותר. כאשר נשתמש במחשבות ובדמיון שלנו נוכל להרגיש את השינוי בכובד באופן חד משמעי. אופן השימוש ביכולות השונות  שלנו יכול להגביר או להגביל את פעילות הגוף (או בשפה פשוטה- “הכל בראש”).
מחקרים שנערכו ברחבי העולם  מראים כי היפנוזה ולימוד טכניקות לשליטה טובה יותר במצב המנטאלי, משפיעות על חוויית הפעילות הגופנית, וגם על  על תוצאותיה.

כיצד מסייעת ההיפנוזה לספורטאים לשפר את הביצועים ?

• העמקת ההבנה לדרכים בהן הגוף משפיע , באמצעות התת מודע,  על יעילות התנועה,
• בחינת חסימות תפיסתיות (מודעות ולא מודעות) לשיפור ביצועים והישגים
• חיזוק תחושות של גאווה, שמחה, חוזק ושיפור תוצאות
• זיהוי גורמים אישיים היוצרים לחץ ומעכבים את שיפור התוצאות
• התמודדות עם תחושות של התכווצות שרירים, חולשה או כאבים שונים
• גילוי, הבנה ושחרור גורמים פסיכולוגיים מעכבים
• שיפור האפקטיביות בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי הפעילות
• הקניית טכניקות של הרפיה וריכוז לפני תחילת הפעילות ובמהלכה מיקוד בניצחון, ובתחושות האישיות שמניעות לשיפור תוצאות

טכניקות להרגעה ושיפור הריכוז
המחקרים השונים שהראו את התועלת בליווי ספורטאים על ידי  פסיכולוגים מתחום הספורט ומהפנטים, הביאו לכך שפסיכולוגים ומהפנטים מלווים את משלחות רבות לתחרויות בכל העולם, להכנה מנטאלית אופטימלית.  כך, לוותה גם המשלחת הישראלית לארבעת האולימפיאדות האחרונות, על ידי יועצים מנטאליים ממכון וינגייט. הם בנו תכנית פסיכופיזיולוגית לליווי אישי והעצמת יכולותיהם של הספורטאים. התכנית כללה סימולציה של מצבי סטרס שונים, עמם התמודדו הספורטאים באמצעות שיטות הרפיה שונות וביופידבק. המדדים אשר נלמדים בביופידבק (למשל שליטה בדופק, במוליכות העור ובמתח השרירים) יכולים לסייע, בליווי של איש מקצוע, גם בלימוד של “היפנוזה עצמית” בתחומי הטיפול השונים. ניתן לומר כי באמצעות ההיפנוזה לומדים לווסת את הלחץ, בשימוש בכלים גופניים, רגשיים ומנטאליים. כיום, משתמשים חוקרים ויועצים  גם בשילוב בין שתי השיטות (היפנוזה וביופידבק) לשיפור ביצועיהם של ספורטאים. אימון פסיכולוגי ומנטאלי מהווה כיום חלק מרכזי בעבודה עם ספורטאים כהכנה לתחרויות ובמהלך האימונים.

התמודדות עם קשיים מנטאליים ופיזיולוגיים
מעבר לשיפור ביצועים, העצמה ומיצוי הפוטנציאל, הספורטאי יכול ללמוד כיצד להשתמש בהיפנוזה להתמודדות עם תחושות פיזיולוגיות, רגשיות ומנטאליות לא נעימות, לדוגמא: כאבים, חסימות,קונפליקטים, חולשות וחרדה מהפסד.
ספורטאים אשר לומדים להשתמש  בהיפנוזה, משתמשים באופן אפקטיבי יותר ביכולות הבלתי מודעות של הגוף. באמצעות ההיפנוזה הם יכולים לשנות את חוויית הזמן, התנועה והפיזיולוגיה באופנים שונים. בדיוק כפי שיש לאזן את הגוף ולעבוד על חוזקם של האיברים השונים, בתנועות שונות, כך ניתן ללמוד למצות את היכולות המנטאליות שלנו  במהלך אימונים או בתחרויות. מה דוחף אותך קדימה?  מה עוצר?  הרבה תלוי במה שמעכב אותנו…  מחסום או שיא חדש?

בדרך למיקסום היכולות שלנו נגלה כי הגבולות שלנו הם לעתים קרובות דווקא מנטליים ולא פיזיים.

הפוסט רצים בכוח הדמיון הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

טיקים הם תנועות חוזרות בלתי רצוניות של שרירי הפנים, העיניים או הגוף- מצמוץ בעיניים, תנועה מהירה של הכתפיים, תזוזה של האף או הפה, לעתים כמה מהם בו זמנית.. במקרים אחרים מופיעים הטיקים בצורת קול ולא בתנועה. במקרים רבים, ישתנו הטיקים ויופיעו באופן שונה- תנועת אף במקום מצמוץ וכדומה. ברוב המקרים, הטיקים הינם זמניים וחולפים מעצמם. הטיקים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בגילאי הילדות ובאופן מובהק יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

עד כה לא נמצא באופן ודאי הגורם להופעת הטיקים. עם זאת, כמעט בכל המקרים נמצא כי סטרס ועייפות עשויים להחמיר את תדירותם ועוצמתם.

מדובר אם כן בתופעה עם רכיבים נוירולוגיים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים, אשר עלולה להיות מושפעת ממצבים רגשיים של מתח או חרדה, בדיוק כמו תופעות גופניות אחרות, לדוגמא כאבי בטן או הקאות.

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט (Tourette Syndrome) היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית המתבטאת בטיקים תנועתיים וקוליים מרובים, המשלבים אמירת מילה או אפילו משפט שלם במהלך הטיק. במקרים רבים מופיעה התסמונת עם רקע גנטי. בטיפול בטיקים לעיתים חשוב לברר האם מדובר בתסמונת טורט.

כיצד ניתן להתמודד עם הופעת הטיקים?

שכיחות הופעת הטיקים עולה לרוב לקראת תחילת גיל ההתבגרות ונמצאת בירידה משמעותית עד גיל 18. ברוב המקרים יחלפו הטיקים מעצמם ורק לכ-25% מהסובלים מהם ימשיכו הטיקים מעבר לגיל 18. עם זאת, העובדה שרוב הטיקים יחלפו מעצמם אינה מהווה סיבה לא לנסות לטפל בהם, שכן לעיתים קרובות הם מעוררים מצוקה רבה, אשר עלולה להחמיר את הטיקים וליצור מצוקה פסיכולוגית נוספת.

על מנת שהטיקים יחלפו חשוב מאד בד”כ שבני המשפחה לא יעירו לילד על הטיקים או יציעו לו הצעות שונות כדי להימנע מהם ולהתאפק, שכן כאמור זוהי תופעה נוירולוגית שכמעט ולא נשלטת. יתרה מכך, תשומת לב הסביבה לטיקים ומיקוד בהם, עלולים לעורר חרדה ומתח סביב נושא הטיקים, וכן כעס, תחושות של חוסר הבנה, ואף התנגדות להפחתת הטיקים.

ילדים ובוגרים שחוו טיקים מתארים את התחושה המקדימה לטיק כ”חוסר שקט” או לחץ, או כמו תחושה ש”צריך לגרד” ורק פעולת הגירוד מרגיעה את התחושה.

אפשר לדמיין למשל תחושה של גירוד באף ורצון לגעת באף, שמגרד יותר ויותר…  האם אפשר להתאפק? לפעמים הניסיון להתאפק רק מחריף את הגירוד. ובטיקים מדובר בד”כ בתחושה עזה פי כמה מגירוד.

כיצד בכל זאת ניתן לטפל בטיקים?

במקרים בהם הטיקים מופיעים בתדירות גבוהה ונמשכים לאורך זמן, באופן המקשה על הילד בבית הספר או בסביבתו, ניתן לטפל באמצעות היפנוזה רפואית או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בלי/עם טיפול תרופתי, הטיפול נקבע בהתאם לצורך, לגיל, לאופן הטיקים ולאופי של הילד/ה.

על פי נסיוני, אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר בטיקים הוא באמצעות היפנוזה, אשר לעיתים מסייעת להפחתה משמעותית בהופעת הטיקים הקוליים והטיקים התנועתיים

טיפול בהיפנוזה רפואית להתמודדות עם טיקים אצל ילדים כולל:

• לימוד טכניקות עצמאיות של הרפיית שרירים
• שימוש בדמיון על מנת לעבור למקום בו הגוף רגוע
• שיפור היכולת לזהות את הסימנים המוקדמים לטיק
• ניסיון להחלפת הטיק בתנועה אחרת, קטנה יותר
• ניסיון להרחיב את המרווחים בין טיק לטיק ולעבור זמנים יותר ויותר ארוכים ללא טיק (30 שניות, דקה, חמש דקות…)
• זיהוי גורמים רגשיים המגבירים מצוקה ובעקבות כך את הטיקים
• חיזוק המוטיבציה לשיפור

בשלב האחרון של הטיפול הממוקד בהיפנוזה יש תהליך של הכללת הלמידה ועיגון של כלים בסיסיים להמשך.

הפוסט טיקים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

היפנוזה, במובן הקליני, היא מצב ממוקד של תודעה שונה המאפשר נגישות טובה יותר לתת-מודע. במצב זה, המטופל אינו ישן או מחוסר הכרה, אלא נמצא במצב של רגיעה עמוקה וריכוז גבוה, המאפשר לו להיות קשוב יותר לסוגסטיות טיפוליות. השימוש בהיפנוזה ברפואת שיניים הולך וגובר בכל העולם והתוצאות הקליניות מצוינות.

דוגמאות לשימושים בהיפנוזה רפואית ברפואת שיניים:

הפחתת חרדה ופחד דנטלי

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של היפנוזה הוא יכולתה להפחית באופן ניכר חרדה דנטלית ופוביה ממחטים. מטופלים רבים חווים פחד משתק מטיפולי שיניים, המוביל לעיתים קרובות לדחיית טיפולים הכרחיים עד מצב של הזנחה של ממש. באמצעות היפנוזה, ניתן ללמד את המטופל טכניקות הרפיה עמוקות, לדמיין ולחוות סיטואציות שונות, ולשנות תפיסות שליליות הקשורות לטיפול. הדבר מאפשר למטופלים לגשת לטיפול בצורה רגועה יותר, תוך תחושת שליטה וביטחון.

שליטה בכאב ואלחוש

היפנוזה ידועה ביכולתה להשפיע על תפיסת הכאב. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהיפנוזה ככלי עזר לשליטה בכאב במהלך הטיפול, ובכך להפחית את הצורך בחומרי אלחוש רפואיים ובמקרים מסוימים אפילו להחליף אותם לחלוטין. עבור מטופלים עם רגישות גבוהה לכאב, פוביה ממחטים, או אלרגיה לחומרי הרדמה, היפנוזה יכולה להיות פתרון אידיאלי. היא מאפשרת למטופלים לשנות את תפיסת הכאב שלהם, להפחית את עוצמתו, ואף לחוות ניתוק ממנו.

הפחתת רפלקס הקאה

רפלקס הקאה (גאג רפלקס) הוא תופעה שכיחה ומטרידה עבור מטופלים רבים, המקשה מאוד על ביצוע טיפולי שיניים, בעיקר באזורים האחוריים בפה. היפנוזה יכולה לסייע בהרגעת רפלקס זה על ידי השפעה על המנגנונים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים היוצרים אותו.  באמצעות סוגסטיות היפנוטיות ספציפיות, ניתן להפחית את רגישות אזור הלוע ולהקל משמעותית על מהלך הטיפול.

קיצור זמן הטיפול והחלמה מהירה יותר

מטופלים רגועים ומשתפי פעולה מאפשרים לרופא השיניים לעבוד ביעילות רבה יותר. כאשר החרדה פוחתת, תנועות בלתי רצוניות נמנעות, וקל יותר לרופא לבצע את עבודתו. הדבר יכול להוביל לקיצור זמן הטיפול בפועל. בנוסף, נמצא כי מטופלים שעברו טיפול בהיפנוזה נוטים לחוות החלמה מהירה יותר ופחות אי נוחות לאחר הטיפול, ייתכן בשל ההשפעה המרגיעה והמפחיתה מתח של ההיפנוזה על הגוף.

טיפול בברוקסיזם (חריקת שיניים) ו-TMJ

ברוקסיזם (חריקת שיניים) ובעיות במפרק הלסת (TMJ) הם מצבים הנגרמים לעיתים קרובות ממתח וסטרס. היפנוזה יכולה להיות כלי יעיל לטיפול במצבים אלו על ידי התייחסות לשורש הבעיה הפסיכולוגית או התערבות במרכיבים הפיזיולוגיים. באמצעות סוגסטיות היפנוטיות, ניתן ללמד את המטופל להרפות את שרירי הלסת, להפחית את היקף החריקה והידוק השיניים, ולשפר את תפקוד מפרק הלסת.

שיפור שיתוף הפעולה של ילדים

טיפולי שיניים בילדים מהווים אתגר מיוחד. ילדים רבים חוששים מרופא השיניים, והטיפול בהם דורש סבלנות רבה וגישות מיוחדות. היפנוזה, בגרסאותיה המותאמות לילדים (כמו סיפורים והצעות לדמיון), יכולה לשפר באופן משמעותי את שיתוף הפעולה של הילד בטיפול. היא מאפשרת ליצור אווירה רגועה, להפחית את הפחד, ולהפוך את חווית הטיפול לנעימה יותר עבור הילד/ה.

סיכום

היפנוזה ברפואת שיניים היא כלי טיפולי מוכח ויעיל המשלים את הטיפול הדנטלי הקונבנציונלי. היא מעניקה למטופלים תחושת ביטחון ושליטה, מפחיתה את הכאב והחרדה, ומאפשרת חווית טיפול נעימה ופחות טראומטית. עם ההכרה הגוברת ביעילותה של ההיפנוזה, השימוש בהיפנוזה ממשיך ומתרחב, והופך לכלי מרכזי בטיפולי שיניים.

אודות המחבר:

נפתלי אדרי הוא פסיכולוג רפואי, מורשה לטיפול והוראת היפנוזה ממשרד הבריאות. נפתלי מרצה קבוע בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, פסיכולוג אחראי במרפאה לחרדה דנטלית,  ומעביר מזה שנים קורסים בפסיכולוגיה ובהיפנוזה לרופאים ופסיכולוגים.

הפוסט יתרונות השימוש בהיפנוזה ברפואת שיניים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

מהם היתרונות בהוספת היפנוזה רפואית לארגז הכלים של פסיכולוגים?

• כלי טיפול קצר מועד וממוקד- היפנוזה מאפשרת במקרים רבים תוצאות מהירות וממוקדות יותר למשל בטיפול בחרדות, פוביות, כאב כרוני, גמגום, הפרעות שינה והפרעות פסיכוסומטיות.

• גישה ישירה לתת מודע- טכניקות היפנוטיות מסייעות להגיע לרבדים עמוקים של החוויה, כולל זיכרונות מוקדמים, דימויים פנימיים ותהליכי חשיבה אוטומטיים – מרחב שבו ניתן להפעיל שינוי משמעותי.

• חיזוק תחושת המסוגלות וחוויית השליטה של המטופל- ההיפנוזה מחזקת את תחושת המסוגלות של המטופל-  לדוגמא כאשר הוא לומד להפעיל דמיון, להפחית כאב, להרגיע את הגוף והנפש ולבצע שינוי רגשי מהותי.

• התמודדות יעילה עם חרדות וטראומה- היפנוזה פותחת גישה אל התת מודע ומאפשרת טיפול מעמיק בגורמים השונים לחרדות ולטראומה.

• טיפול ממוקד בבעיות וכאבים פסיכוסומטיים- טיפול בכאבי ראש, קשיים במערכת העיכול, כאבים אורתופדיים, בעיות נשימה ועור ובעיות נוספות אשר לא נמצא להם הסבר רפואי או  פתרון מהתחום הרפואי.

• התמודדות עם קשיי שינה- קשיי הירדמות או קושי בשינה רציפה, ע"י תרגול היפנוזה עצמית לפני השינה.

• כלי יעיל להתמודדות עם הרגלים לא רצויים- עישון, אכילת יתר, כסיסת ציפורניים, משיכת שיער (טריכוטילומניה).

דוגמאות מהקליניקה * (השמות והפרטים המזהים שונו)

נטלי- טיפול בכאבים כרוניים

נטלי סבלה במשך שנים מפיברומיאלגיה לאחר תאונת דרכים שעברה בצעירותה. היא דיווחה על שיפור משמעותי לאחר 4 מפגשי היפנוזה, בשילוב טיפול פסיכודינמי. עיקר הטיפול בכאב כלל עבודה ישירה על זיכרון תאונת הדרכים, בחינת רווחים משניים, וחיזוק כוחות האגו של המטופלת.

אביב- חרדה רפואית

לאחר איתור גידול במסגרת קולונוסקופיה, סבל אביב מחרדה קשה לפני הניתוח ונזקק לטיפול. הוא דיווח על הקלה משמעותית לאחר הכנה היפנוטית לניתוח. ההכנה כללה מתן כלים להיפנוזה עצמית, שיתוף רגשי, ומסע אל אחרי הניתוח המוצלח.

אילנה- קשיי שינה

אילנה סבלה במשך שנים מקושי בהירדמות וברציפות השינה. הטיפול המוצע בכדורים השאיר אותה רדומה ומטושטשת גם במהלך היום. טיפול קצר ולימוד היפנוזה עצמית סייע לה להירדם ביתר קלות וגם להצליח לישון שש וחצי עד שבע שעות רצוף מדי לילה.

אילן- טראומה צבאית

ב7/10 חווה אילן קשיים רבים, לאחר שהיה מהראשונים שהגיעו לעוטף באותו בוקר. הטראומה התבטאה אצלו בחרדות קשות, קשיי ריכוז וקשיי שינה. לאחר עיבוד הטראומה   ב-8 פגישות דיווח אילן על שיפור משמעותי בתחושותיו ובאיכות החיים שלו. בנוסף לעיבוד הטראומה ההיפנוזה סייעה בעבודה על הפחתת סימפטומים, שילוב פעילות גופנית והתייצבות. 

סיכום:

לימודי היפנוזה כמובן אינם תחליף להכשרה פסיכולוגית, אלא תוספת עוצמתית שמעשירה את ארגז הכלים של המטפל. ההיפנוזה משתלבת בגישה הטיפולית של המטפל. ההיפנוזה הרפואית בישראל מוסדרת בחוק, ומורשית לביצוע רק ע"י בעלי רישיון מתאים ממשרד הבריאות (רופאים, פסיכולוגים ורופאי שיניים שעברו הכשרה ואישור ייעודי). עבור פסיכולוגים מומחים – בפרט אלה העוסקים בטיפול קליני אינטנסיבי – מדובר בהשקעה מקצועית שיכולה להעמיק, לייעל ולהרחיב את היכולת לסייע למטופלים במצבים מורכבים.

הפוסט החשיבות בלימודי היפנוזה לפסיכולוגים מומחים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

היפנוזה רפואית, למרות היותה טיפול מבוסס ראיות ויעיל במגוון רחב של מצבים רפואיים, קיים פער בין יתרונותיה לבין מספר הרופאים המציעים אותה. מאמר זה קורא לרופאים לאמץ את ההיפנוזה, להעמיק בה את ידיעותיהם ולהציע אותה באופן נרחב יותר למטופליהם. 

היפנוזה ומיתוסים

התפיסות השגויות לגבי היפנוזה נובעותממיתוסים עתיקים. עוד במאה ה-18,  הוצגה בטעות כ"מגנטיות של בעלי חיים" על ידי פרנץ מסמר. רק כעבור כמאה שנים, תיאר הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד את ההיפנוזה כמצב פיזיולוגי של עירנות מיוחדת, המשלב תשומת לב ממוקדת ויכולת מוגברת להגיב לסוגסטיה, כפי שהוגדר על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA) ב-2014.

בסיס מדעי ויעילות קלינית

עדויות אמפיריות חזקות, הנתמכות על ידי טכניקות הדמיה מתקדמות כמו fMRI, מוכיחות כי היפנוזה משפיעה על תפיסה, סימפטומים והרגלים. למשל היא מפחיתה פעילות באזורים מוחיים הקשורים לרשת ״ברירת המחדל״ ומשנה קישוריות בין קליפת המוח הקדם-מצחית לאינסולה, ובכך מחזקת את שליטת גוף-נפש. למרות שהבנת מנגנון הפעולה של ההיפנוזה עשויה להיות ברורה יותר מזו של תרופות נפוצות כמו אקמול, עדיין היא אינה זוכה לשימוש נרחב.

יש ספקנים המתארים היפנוזה כשליטה מסוכנת, מניפולציה פשוטה או פלצבו. בפועל, היפנוזה היא כלי רב עוצמה המלמד מטופלים לשלוט במוחם ובגופם. היא אינה מסוכנת, והיכולת להיכנס למצב היפנוטי, המכונה היפנוטיזביליות, היא תכונה יציבה ברוב האנשים, אותה ניתן ליזום ולהפחית על ידי המטופל. בניגוד לפלצבו, השפעת ההיפנוזה על כאב למשל אינה נחסמת על ידי נלוקסון, מה שמדגיש את ייחודיותה.

היפנוזה כתחליף ואלטרנטיבה לתרופות

סקירות מראות יעילות מוכחת של היפנוזה במצבים רפואיים רבים, למשל בטיפול במיגרנות, תסמונת המעי הרגיז, חרדה, הפחתת כאב פרוצדורלי ומצוקה רגשית, ואף הפחתת הצורך בתרופות עד 40%. לו הייתה ההיפנוזה תרופה, היא הייתה ככל הנראה טיפול סטנדרטי, במיוחד במקרים בהם היא עולה על טיפולים קיימים בבטיחות וביעילות, כגון אופיואידים ותרופות הרגעה.

אחריות המטופל ותפקיד הרופא

מטופלים רוצים לקחת אחריות על בריאותם, וניתן לראות זאת בעניין העצום בסרטוני היפנוזה מקוונים ובספרי עזרה עצמית. עם זאת, אין לצפות מהם להבחין בין מקורות לגיטימיים למניפולטיביים באינטרנט. היפנוזה רפואית היא תחום רפואי, וחובתנו כאנשי מקצוע היא לספק גישה בטוחה ומוסמכת לטיפול זה.

הכשרה ורגולציה בישראל

בישראל קיימת רגולציה ייחודית לגבי היפנוזה: זו המדינה היחידה בעולם הדורשת רישיון ממשרד הבריאות לטיפול בהיפנוזה, ושימוש בה ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. הרישיון ניתן לאחר לימודים מקיפים (ארוכים יותר מאשר בארה"ב) ומבחן. רק רופאים (בתחום התמחותם), רופאי שיניים (בנושאים דנטליים) ופסיכולוגים (בתחום הפסיכולוגיה) מורשים לטפל בהיפנוזה.

המטופל לומד לעזור לעצמו

היפנוזה מלמדת מטופלים לסייע לעצמם, והיא מקנה להם כלים המשפיעים לטובה גם מחוץ למפגש הטיפולי. לדוגמא, שינויים עדינים בניסוח שאלות, כמו "כמה נוח לך עכשיו?" במקום "כמה חמור הכאב שלך?", משנים את מיקוד המטופל מכאב לנוחות, ומדגישים את אומנות הריפוי ומשמעות הסוגסטיות. גם רופאים בעצמם יכולים להפיק תועלת מהיפנוזה עצמית לניהול מתח, חרדת ביצוע ונדודי שינה.

לסיכום, היפנוזה היא כלי טיפולי בטוח, יעיל ומוכח מדעית. אימוץ נרחב שלה על ידי רופאים יאפשר למטופלים לחוות פחות כאב, חרדה, סטרס, בעיות שינה ותופעות לוואי מתרופות, ויוביל לשביעות רצון רבה יותר בקרב הרופאים, שיזכו לראות תוצאות מהירות ומיטביות. זוהי קריאה לקהילה הרפואית לאמץ יותר את ההיפנוזה ואף לשמש שגרירי תוצאות עבור מטופליהם.

הפוסט רופא/ה, האם כבר רשמת למטופלים שלך היפנוזה? הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

טיפול בהיפנוזה להפסקת עישון מתחיל בשיחת היכרות ובדיקת ההתאמה להיפנוזה. הבדיקה נעשית בדרכים חוויתיות שונות ומטרתה לתת הערכה של מידת הכישרון ההיפנוטי, יחד עם היכרות ותיאום ציפיות.

שלב שני – בחינת המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן

במידה ונמצא כי ההיפנוזה מתאימה עבורכם, נתחיל כבר במפגש הראשון, לבחון את המוטיבציה האישית להפסקת העישון באופן מפורט ומעמיק.
עם זאת, על מנת להצליח בהפסקת העישון צריך להתייחס לעומק לא רק לחסרונות שבהמשך העישון, אלא גם ליתרונות האפשריים שבהפסקה המתקרבת.
אנשים רוצים להפסיק לעשן מסיבות שונות – החל מפחד מחולי, תחושות פיזיות לא נעימות, לחץ של בן/ בת הזוג ועוד, כמפורט בטבלה הבאה.מהי הסיבה הכי חשובה עבורך?

העובדה הבולטת ביותר בטבלה היא היחס הישיר בין “המחירים” השונים שגובה העישון לבין התגמול החיובי בהפסקת העישון.

למעשה, הסיבות לרצות להפסיק לעשן הם מאוד אישיות, ויש חשיבות גדולה בבחינתן לעומק.   כך, כאשר נתחיל בתהליך ההיפנוטי בפועל בפגישה השנייה, אפשר יהיה לא רק לחזק את התחושות השליליות האישיות לטובת דחייה מעישון כי אם גם להתאים אישית את הסוגסטיות החיוביות: “גוף יותר ויותר בריא…. תחושות של כוח שמתגבר… של עירנות… נשימה קלה יותר יותר… הרגשה של עצמאות… גאווה….”

במהלך המצב ההיפנוטי יש לרוב האנשים יכולת הרבה יותר טובה להתרכז, לדמיין, ולהשיג משהו שהם מעוניינים להשיג. לכן, כאשר הם חווים בפרטי פרטים את התחושות הנעימות הצפויות לאחר הפסקת העישון במקביל לחלקים הלא נעימים, עמם לא יצטרכו להתמודד יותר, המוטיבציה הפנימית להפסקת העישון לרוב תתחזק מאד. למעשה, חלק נעים זה לא פחות חשוב מההעצמה בהיפנוזה של כל התחושות הפיזיות השליליות שמייצר העישון: שיעול, בחילה, חולשה- וכן התחושות הנפשיות השליליות שנובעות או מתחזקות מהעישון.

בנוסף לבחינת המוטיבציות האישיות להפסיק, חשוב גם לחקור את המוטיבציות המודעות והלא מודעות להמשיך לעשן. לכן, נבדוק את הגורמים העתידיים שעלולים להכשיל את התהליך וכן את הקשיים שעלולים להופיע לאחר הגמילה:

שלב שלישי- הפסקת העישון

לאחר שלב ההיכרות, בדיקת ההתאמה להיפנוזה, ובחינה מעמיקה של המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן, הקרקע מוכנה להתערבות ההיפנוטית עצמה להפסקת העישון.
הפגישה בה תפסיקו לעשן, תהיה אם כן בד"כ הפגישה השנייה או השלישית. התחושות במפגש זה הם בד”כ חגיגה שמהולה בקצת עצב ופרידה מהעישון. לא פשוט להיפרד מהרגל שמלווה את האדם הרבה שנים, גם אם בסופו של דבר הוא פוגע בנו. אך בדרך כלל התחושות הנלוות לפגישה הם של הכנה טובה ומוכנות להיפרד מהסיגריות. בשלב הזה כבר הכל מוכן להפסקת העישון,
יש היכרות טובה, בוצעה בדיקת התאמה והכנה להיפנוזה, וכן יש בנייה מקיפה מתוך מגוון ההתערבויות ההיפנוטיות בהתאם לצרכים והרגישויות שלכם מחד ועל ההסתכלות הייחודית שלכם על המחירים שאתם משלמים על העישון, אבל גם על התועלות שאתם מפיקים ממנו.

תהליך ההיפנוזה להפסקת עישון, הוא אוסף של חוויות עוצמתיות, גופניות ורגשיות, אשר משתנות מאדם לאדם ותפקידן לסייע לו להפסיק לעשן באופן הקל ביותר האפשרי:

• יצירה של התניות חדשות
• הפרדה בין הרגלים (קפה וסיגריה, אוכל וסיגריה, נהיגה וסיגריה)
• בחינת גורמים רגשיים הקשורים בעישון
• חיבור אל סיבות לא מודעות
• חיבור אל פתרונות לא מודעים
• חיזוק מוטיבציות חיוביות
• החלשת מוטיבציות שליליות
• בחינת סיבות עתידיות לנסיגה והתמודדות עימן
• מניעת החלפה בהרגלים אחרים (למשל אכילה מוגזמת…)
• הדגשת הגאווה, ההנאה, החופש, והשליטה

לסיום, האם אתם באמת רוצים להפסיק לעשן? אם החלטתם שהסיבות להפסיק גוברות משמעותית על הסיבות להמשיך, היפנוזה יכולה בהחלט להיות הדרך הקלה ביותר עבורכם להפסקת עישון. סיגריה אחרונה לפני שמתחילים?

הפוסט הפסקת עישון בהיפנוזה – איך זה עובד? הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בניגוד למקובל לחשוב, מריבות הן סימן שיש עדיין עניין הדדי. שרוצים לעשות שינוי . במקרים אלה העבודה היא על אמפתיה, הבנת הצד השני, הגעה להסכמות בנוגע לנושאים טעונים ותמיד, על מיקוד בחלקים החזקים של הזוגיות.

עם אילו קשיים מתמודדים זוגות במהלך חייהם המשותפים?

תקשורת ואמפתיה– חלק זה מתייחס ל”איך” של מערכת היחסים- עד כמה אני רואה את בן/ בת הזוג שלי על צרכיהם ומאפייניהם ומתייחס אליהם, איך מגיעים להסכמות, איזה משקל יש לכל אחד מבני הזוג בקבלת ההחלטות בנושאים השונים ובעיקר איך מדברים ומתייחסים אחד אל השני- בכבוד ובחיבה או בשליטה ועלבונות. כמובן שקיים טווח רחב של מאפייני תקשורת והם אינם קיימים רק בקצוות.

חוסר עניין והתרחקות– להבדיל מהזוגות שרבים וצועקים, ישנם גם זוגות שפשוט מאבדים עניין ומתרחקים. לכל אחד מבני הזוג יש את העיסוקים ותחומי העניין שלו ונקודות המגע מועטות. במקרים אלו חשוב לחזור אחורה ולבחון את נקודות החיבור הראשוניות בין בני הזוג, לייצר נקודות מגע נוספות ולחזק את הקשר מחדש.

חינוך הילדים– אצל חלק מהזוגות המריבות מגיעות כבר עם לידת התינוק או התינוקת. המשאבים של זמן ואנרגיה מקבלים תפנית חדה. אף אחד לא יכול להכין אותנו לזה…אם נוסיף לזה את העייפות המטלות האינסופיות, כמו גם הדאגה לרך (או הרכה) הנולד, מביאים לקשיים לא פשוטים.

עם זאת, כאשר מדובר בחינוך הילד מגיעים חלקים הרבה יותר מורכבים, אשר מגיעים פעמים רבות ישירות מבית הורי הזוג.ההבדלים בתפיסה החינוכית מתחברים גם להבדלים אישיותיים- נוקשות מול גמישות, דגש על עצמאות במקום התייחסות מגוננת ועוד.

כסף– עם משאבים כלכליים מוגבלים ועלויות מחיה גבוהות קיים פעמים רבות ויכוח על תעדוף התקציב המשפחתי- גם כאן יש עניין אישיותי וחיבור לנהוג במשפחת המקור. מה קונים? מתי נוסעים לחופשות? איפה קונים? מה יותר חשוב? הכסף מבטא את השוני בין בני הזוג והדרך בה מנהלים את התקציב נוגעת גם לאופי היחסים בין בני הזוג

סקס– איזה חלק מושקע באינטימיות בין בני הזוג? מה מידת השינוי באינטימיות לאחר שיש כבר ילדים? מהו הצורך של כל אחד מבני הזוג ועד כמה קיים פער בינו לבין בן/ בת הזוג האחר. וכמו בכל שאר התחומים- איך מדברים על זה ומקבלים החלטות. כן, אפשר ורצוי לדבר גם על סקס.

המשפחה המורחבת– מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת כוללת כמעט את כל שאר המאפיינים- החל במאפייני התקשורת הזוגית ועד נושאים של קבלת החלטות, כסף וחינוך הילדים. כאן מדובר במערכת מרובת משתתפים ומטענים מהעבר שמצריכה מחשבה רבה לפתרון הקשיים.

בגידות– במקרים רבים בגידה היא איתות למצוקה בנישואין. בן הזוג שאינו מסופק מספיק ביחסים (לאו דווקא בחלק המיני אלא גם בצורך בהתייחסות, חום, אהבה והתפעלות). התמודדות טובה עם בגידה, על כל העלבון והקושי הכרוך בה, יכולה להצמיח זוגיות טובה בהרבה מזו שהיתה לפניה. זה לא תמיד נראה כך מייד אחרי, אבל זה בהחלט אפשרי.

פרידה– לפעמים מחליטים זוגות שאינם מעוניינים לחיות יותר ביחד מכל מיני סיבות ויש צורך בסיוע מקצועי בתהליך לטובת בני הזוג והמשך חייהם ולטובת הילדים.

אתם נמצאים במשבר ומרגישים תקועים? אשמח לעבוד איתכם ולהחיות את האהבה, תוך בניית יסודות חזקים אשר ישמשו אתכם לאורך זמן בזוגיות שלכם. נכון, זוגיות זה לא דבר פשוט, אבל החיבור ביניכם התחיל מסיבה מסוימת. בוא נבדוק ביחד איך יראה המשך חייכם המשותפים.

הפוסט זוגיות במשבר הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

איך ניתן להתמודד עם גמגום בעזרת היפנוזה רפואית וכלים של CBT? מהו הקשר בין שטף הדיבור ללחץ נפשי? כיצד יכולה ההיפנוזה הרפואית לסייע? על תופעות הלוואי הפיזיולוגיות והרגשיות של הגמגום ועל הטיפול בעזרת היפנוזה ובאמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי

אחת מהפרעות הדיבור הבולטות אצל ילדים ומבוגרים היא גמגום. גמגום הוא הפרעה בשטף הדיבור המתבטאת באחת מהצורות הבאות:

• חזרתיות – חזרה על הברות בתוך מילה או על המילה כולה
• עצירות – התקעויות באמצע מילה או בין מלים במשפט
• הארכה – של מלים או צלילים
• הוספה – של צלילים לפני תחילת מילה
• החלפת מלים – במטרה לשמור על רצף הדיבור

תופעות לוואי פיזיולוגיות

• מצמוץ
• קפיצת האגרוף
• עוויות בפנים
• דופק מואץ
• קשיי נשימה

תופעות לוואי רגשיות

• עלייה ברמת המתח והחרדה
• עצבנות
• הימנעות מקשר עין כללי הגמגום מתחיל לרוב בגילאי 3 או 4 וברוב המקרים נפסק בגיל הילדות.על פי ההערכות 1% מהמבוגרים סובלים מגמגום, כאשר התופעה נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.הסיבות להופעתו של גמגום יכולות להיות מגוונות, ביניהן:
  
  • גמגום התפתחותי – זהו הגמגום הנפוץ ביותר המופיע בגילאי הילדות ולרוב חולף בעצמו
  • קושי רגשי או טראומה – יכול להופיע בגילאים שונים
  • גנטיקה – בהתאם למחקרים שבוצעו לאורך השנים
  • פגיעה נוירולוגית (כאשר הגמגום מופיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין בגילאים מבוגרים)

השפעתו של לחץ נפשי על גמגום

מצבים של מתח נפשי גורמים להחמרה של הגמגום. גם סיטואציות המאפיינות חרדה חברתית גורמות להחרפה של הגמגום ושל התופעות הפיזיולוגיות המאפיינות אותו. בחלק מהמקרים נראה חזרה של גמגום שטופל בהצלחה בילדות, בתקופות קשות או לאחר טראומה אצל אנשים בוגרים.

טיפול פסיכולוגי בגמגום

כיוון שחרדה ומתח מחריפים את תדירותו ורמת הקושי של הגמגום, לפעמים מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי לשיפור מצב הגמגום.

אנשים הסובלים מגמגום לעיתים קרובות מאמצים לעצמם הרגלים התנהגותיים של “הימנעות”, למשל: הסטת מבט, בריחה ממילים/צלילים מסוימים, הימנעות מדיבור בפומבי, וכדומה.

טיפול בהפחתת הימנעות – זהו אחד הטיפולים היעילים בגמגום והוא מגיע מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית CBT,. החרדה מהגמגום הולכת ופוחתת ככל שהאדם מתנהג באופן חופשי, עושה את הדברים שחשובים לו באמת ומפחית את בהדרגה את הנטייה להימנע. תחושת הביטחון המתרחבת מאפשרת לו להקטין את החרדה מהגמגום ואת השפעותיו על החיים. במקרים אלו, גם אם יש בסיס נוירולוגי לגמגום, ניתן לראות שיפור משמעותי.

שיטת טיפול נוספת היא ההיפנוזה הרפואית, שיכולה לסייע במצבים של גמגום- כבר במאה ה19 נהגו לטפל בהיפנוזה רפואית בגמגום, מתוך הנחה שבמצבים מסוימים הגמגום נגרם עקב טראומה ולכן ניתן לרפאו. למרות שבמקרים מסוימים ונדירים הדבר עשוי להיות נכון, בדרך כלל גמגום דווקא לא נגרם על ידי טראומה, ולכן כמעט תמיד היפנוזה אינה יכולה ” לרפא” את הגמגום במפגש אחד, או בכמה מפגשים בודדים. עם זאת, היפנוזה רפואית לעיתים קרובות כן יכולה להפחית את הסבל מהגמגום, לסייע בצמצום ההשפעות הלא רצויות שלו על החיים, להפחית ולווסת אותו ולשפר משמעותית את איכות חייו של האדם המתמודד עמו.

דוגמאות נוספות לדרכים בהן היפנוזה רפואית יכולה לסייע בטיפול בגמגום:

• להרחיב יכולות עצמיות של הרפיה והרגעה עצמית
• ללמוד שימוש ב”היפנוזה עצמית” במצבים חברתיים
• להפחית את החרדה מהגמגום ולחזק דיבור חופשי
• להתחבר ללא מודע ולקואורדינציה הטבעית של נשימה- קול
• לחקור ולשנות את התחושות הפנימיות העולות בזמן הדיבור
• העלאת זכרונות משמעותיים הקשורים בהתמודדות ובגמגום
• הרחבת החופש במקומות בהם הגמגום השפיע

הטיפול האפקטיבי בגמגום משלב היפנוזה רפואית עם  CBT -פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית.  CBT הוא הטיפול הנפוץ ביותר בגמגום למבוגרים, הוא מתמקד בהקניית כלים לשליטה עצמית ונשימתית, טכניקות להתמודדות עם ההפרעה בשטף הדיבור , זיהוי סיטואציות בהן הגמגום תכוף יותר. השילוב עם היפנוזה רפואית מאפשר טיפול יעיל וקצר יותר תוך שימוש בכלים אשר מתאימים לאנשים אשר לא תמיד מתחברים לכלים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית.

הפוסט היפנוזה לגמגום הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

במהלך הטיפול בהיפנוזה אפשר לבחון גורמים שונים היוצרים מתח, לחקור סיבות לא מודעות לקשיים בכניסה להריון, לדבר על הפחדים, הכאב, ההאשמה העצמית (בחלק מהמקרים)  ולחפש דרכים לשינוי. למעשה, בכל שלב בתהליך משתנה הדגש בעבודה ההיפנוטית- החל בנסיונות לקליטה, שמירה על העובר, וחלילה התמודדות עם אכזבה והכנה לשלב הבא.

אם אישה חווה את הטיפול הרפואי בפוריות כמלחיץ, לא נעים, או מעורר חרדה השרירים שלה מתחילים להתכווץ, מה שמגביר את התחושות הלא נעימות במקביל להתכווצות שרירי הרחם בחלק מהמקרים והפחתת הסיכוי לכניסה להריון.
טיפול ממוקד בהיפנוזה בטיפולי פוריות, נמשך לרוב 5-10 מפגשים בחלקים השונים של התהליך:

1. בדיקת התלבטויות לגבי הכניסה להריון
2. בחינת חרדות לא מודעות
3. התמודדות עם תחושות של חוסר הצלחה ובכך לצמצם את סיכויי חזרתה
4. הפחתת מתח ולחץ ולמידת דרכים חדשות להרגעה
5. הורדת לחץ הדם
6. איזון רמת הסוכר וההורמונים
7. איתור השפעות חשובות נוספות, לדוגמא: הפסקת עישון  ופעילות גופנית
8. חיזוק המערכת החיסונית
9. הקלת ההתמודדות עם הפרוצדורה הרפואית וכאבים פיזיים (למשל ע״י לימוד שימוש בהיפנוזה   עצמית במהלכה)
10.  איתור תפיסות ומחשבות לא מודעות שעלולים להפריע/או לסייע.

כל אלה, יכולים לסייע במטרת העל, לשפר את סיכויי הכניסה להריון, הקליטה, והשמירה – עד לסוף המשמח שהוא כמובן התחלה חדשה – הלידה…

הפוסט פריון והיפנוזה הופיע לראשונה ב-אצטרובל.