מהו ההבדל בין פחד נורמטיבי לבין חרדה?
פחד הוא רגש טבעי בסיסי, אשר נועד להתריע בפני סכנה ולהניע אותנו להגן על עצמנו. כאשר עוצמת הפחד גבוהה ויש לו השפעה משמעותית על התפקוד היומיומי של הילד, וכן כאשר לא תמיד ברור מהן סיבות הפחד, מדובר במקרים רבים בחרדה. חשוב לשים לב להתפתחות של חרדות סביב נושאים בהם לא הייתה קיימת בעיה בעבר, וכן לשים לב להתאמה או לחוסר התאמה לגיל הילד- לדוגמא סימנים לחרדת נטישה של תינוק לאחר שבחודשים שלפני כבר חייך אל הקרובים והחברים בשמחה.

כיצד נדע האם הילד שלנו סובל מחרדה?

• שינויים מהירים במצב הרוח
• נטייה לבכי רב- בחלק מהמקרים גם ללא סיבה הנראית לעין
• קושי בריכוז (אשר “מתחפש” לעתים להפרעת קשב, מה שמצריך אבחנה מבדלת)
• תלונות גופניות: כאבים , קשיי נשימה, בעיות במערכת העיכול
• בעיות התנהגות – התנהגות תוקפנית או אלימה
• קשיי שינה- קשיי הרדמות, התעוררות בלילה, הגעה תכופה למיטת ההורים
• הימנעות והסתגרות

חרדה כתגובה למצב טראומתי
בחלק מהמקרים נראה חרדות שמופיעות ללא כל הסבר נראה לעין. במקרים אחרים תופיע החרדה בעקבות אירוע טראומתי לילד- גירושין, תאונה, מוות במשפחה או חשיפה לאירוע טרור. במקרים אחרים נראה תגובות של חרדה לאירועים חברתיים טראומתיים- כמו חרם חברתי.
סוגי חרדה שכיחים:

1. חרדת נטישה- חרדה מפרידה מדמות משמעותית- לרוב אחד/ שני ההורים. מתחילה בגיל 6 חודשים בערך ונמשכת ברמות שונות בתקופת גן הילדים ובית הספר
2.  פוביות ספציפיות- לדוגמא חרקים, כלבים או חושך
3. חרדה חברתית- מהימנעות מוחלטת מאינטראקציה חברתית ועד לפחד מדיבור בפני ילדים אחרים. הסתתרות, הימנעות מסיטואציות חברתיות כמו מסיבה ואפילו ממשחק עם ילדים בהפסקה. חרדה זו יכולה להופיע כבר בגיל הגן ועלולה להתעצם בבית הספר היסודי ובכיתות הגבוהות.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?
לרוב ההורים היכרות מעמיקה ורגישות רבה לילדיהם והם יכולים להבחין בשינויים משמעותיים העוברים על ילדיהם.
מומלץ לפנות לטיפול כאשר נראה שינוי משמעותי במצב הרוח של הילד ובהתנהגותו, כאשר אנו רואים דפוס של הימנעות (ממפגשים חברתיים, ממעבר במסדרון בו יש/היה חרק, מחדר חשוך- כאשר זה אינו תואם לגיל וכדומה). גם במקרים של כאבים או תחושות גופניות חוזרות ונשנות לאורך זמן (לדוגמא בחילה, גירוד, כאב ראש או בטן) אשר אין להן הסבר רפואי, וכאשר יש דפוס חוזר של פחדים בעוצמה גבוהה- במקרים אלה מומלץ לפנות לטיפול.

סוגי טיפול
הטיפולים האפקטיביים ביותר בחרדות הם:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
• היפנוזה רפואית לילדים
• טיפול ביופידבק– טיפול בעזרת מערכת ממוחשבת המאפשרת להפחית תסמינים של חרדה באמצעות כלים שונים (לדוגמא- נשימות) , להגביר את השליטה בתחושות ולמנוע חזרה של תחושות החרדה.
• טיפול תרופתי- הניתן במידת הצורך בלבד ע”י רופא פסיכיאטר

הפוסט חרדות ופחדים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בעבודה ממוקדת עם אצנים, רוכבי אופניים או ספורטאים אחרים, אנו מתחילים בהדגמת יכולות ההשפעה של המחשבה על הגוף ועל הביצועים.
לדוגמא, נוכל להשתמש בדמיון שלנו כדי “להפוך” את היד שלנו לקלה יותר. או כבדה יותר. כאשר נשתמש במחשבות ובדמיון שלנו נוכל להרגיש את השינוי בכובד באופן חד משמעי. אופן השימוש ביכולות השונות  שלנו יכול להגביר או להגביל את פעילות הגוף (או בשפה פשוטה- “הכל בראש”).
מחקרים שנערכו ברחבי העולם  מראים כי היפנוזה ולימוד טכניקות לשליטה טובה יותר במצב המנטאלי, משפיעות על חוויית הפעילות הגופנית, וגם על  על תוצאותיה.

כיצד מסייעת ההיפנוזה לספורטאים לשפר את הביצועים ?

• העמקת ההבנה לדרכים בהן הגוף משפיע , באמצעות התת מודע,  על יעילות התנועה,
• בחינת חסימות תפיסתיות (מודעות ולא מודעות) לשיפור ביצועים והישגים
• חיזוק תחושות של גאווה, שמחה, חוזק ושיפור תוצאות
• זיהוי גורמים אישיים היוצרים לחץ ומעכבים את שיפור התוצאות
• התמודדות עם תחושות של התכווצות שרירים, חולשה או כאבים שונים
• גילוי, הבנה ושחרור גורמים פסיכולוגיים מעכבים
• שיפור האפקטיביות בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי הפעילות
• הקניית טכניקות של הרפיה וריכוז לפני תחילת הפעילות ובמהלכה מיקוד בניצחון, ובתחושות האישיות שמניעות לשיפור תוצאות

טכניקות להרגעה ושיפור הריכוז
המחקרים השונים שהראו את התועלת בליווי ספורטאים על ידי  פסיכולוגים מתחום הספורט ומהפנטים, הביאו לכך שפסיכולוגים ומהפנטים מלווים את משלחות רבות לתחרויות בכל העולם, להכנה מנטאלית אופטימלית.  כך, לוותה גם המשלחת הישראלית לארבעת האולימפיאדות האחרונות, על ידי יועצים מנטאליים ממכון וינגייט. הם בנו תכנית פסיכופיזיולוגית לליווי אישי והעצמת יכולותיהם של הספורטאים. התכנית כללה סימולציה של מצבי סטרס שונים, עמם התמודדו הספורטאים באמצעות שיטות הרפיה שונות וביופידבק. המדדים אשר נלמדים בביופידבק (למשל שליטה בדופק, במוליכות העור ובמתח השרירים) יכולים לסייע, בליווי של איש מקצוע, גם בלימוד של “היפנוזה עצמית” בתחומי הטיפול השונים. ניתן לומר כי באמצעות ההיפנוזה לומדים לווסת את הלחץ, בשימוש בכלים גופניים, רגשיים ומנטאליים. כיום, משתמשים חוקרים ויועצים  גם בשילוב בין שתי השיטות (היפנוזה וביופידבק) לשיפור ביצועיהם של ספורטאים. אימון פסיכולוגי ומנטאלי מהווה כיום חלק מרכזי בעבודה עם ספורטאים כהכנה לתחרויות ובמהלך האימונים.

התמודדות עם קשיים מנטאליים ופיזיולוגיים
מעבר לשיפור ביצועים, העצמה ומיצוי הפוטנציאל, הספורטאי יכול ללמוד כיצד להשתמש בהיפנוזה להתמודדות עם תחושות פיזיולוגיות, רגשיות ומנטאליות לא נעימות, לדוגמא: כאבים, חסימות,קונפליקטים, חולשות וחרדה מהפסד.
ספורטאים אשר לומדים להשתמש  בהיפנוזה, משתמשים באופן אפקטיבי יותר ביכולות הבלתי מודעות של הגוף. באמצעות ההיפנוזה הם יכולים לשנות את חוויית הזמן, התנועה והפיזיולוגיה באופנים שונים. בדיוק כפי שיש לאזן את הגוף ולעבוד על חוזקם של האיברים השונים, בתנועות שונות, כך ניתן ללמוד למצות את היכולות המנטאליות שלנו  במהלך אימונים או בתחרויות. מה דוחף אותך קדימה?  מה עוצר?  הרבה תלוי במה שמעכב אותנו…  מחסום או שיא חדש?

בדרך למיקסום היכולות שלנו נגלה כי הגבולות שלנו הם לעתים קרובות דווקא מנטליים ולא פיזיים.

הפוסט רצים בכוח הדמיון הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

טיקים הם תנועות חוזרות בלתי רצוניות של שרירי הפנים, העיניים או הגוף- מצמוץ בעיניים, תנועה מהירה של הכתפיים, תזוזה של האף או הפה, לעתים כמה מהם בו זמנית.. במקרים אחרים מופיעים הטיקים בצורת קול ולא בתנועה. במקרים רבים, ישתנו הטיקים ויופיעו באופן שונה- תנועת אף במקום מצמוץ וכדומה. ברוב המקרים, הטיקים הינם זמניים וחולפים מעצמם. הטיקים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בגילאי הילדות ובאופן מובהק יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

עד כה לא נמצא באופן ודאי הגורם להופעת הטיקים. עם זאת, כמעט בכל המקרים נמצא כי סטרס ועייפות עשויים להחמיר את תדירותם ועוצמתם.

מדובר אם כן בתופעה עם רכיבים נוירולוגיים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים, אשר עלולה להיות מושפעת ממצבים רגשיים של מתח או חרדה, בדיוק כמו תופעות גופניות אחרות, לדוגמא כאבי בטן או הקאות.

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט (Tourette Syndrome) היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית המתבטאת בטיקים תנועתיים וקוליים מרובים, המשלבים אמירת מילה או אפילו משפט שלם במהלך הטיק. במקרים רבים מופיעה התסמונת עם רקע גנטי. בטיפול בטיקים לעיתים חשוב לברר האם מדובר בתסמונת טורט.

כיצד ניתן להתמודד עם הופעת הטיקים?

שכיחות הופעת הטיקים עולה לרוב לקראת תחילת גיל ההתבגרות ונמצאת בירידה משמעותית עד גיל 18. ברוב המקרים יחלפו הטיקים מעצמם ורק לכ-25% מהסובלים מהם ימשיכו הטיקים מעבר לגיל 18. עם זאת, העובדה שרוב הטיקים יחלפו מעצמם אינה מהווה סיבה לא לנסות לטפל בהם, שכן לעיתים קרובות הם מעוררים מצוקה רבה, אשר עלולה להחמיר את הטיקים וליצור מצוקה פסיכולוגית נוספת.

על מנת שהטיקים יחלפו חשוב מאד בד”כ שבני המשפחה לא יעירו לילד על הטיקים או יציעו לו הצעות שונות כדי להימנע מהם ולהתאפק, שכן כאמור זוהי תופעה נוירולוגית שכמעט ולא נשלטת. יתרה מכך, תשומת לב הסביבה לטיקים ומיקוד בהם, עלולים לעורר חרדה ומתח סביב נושא הטיקים, וכן כעס, תחושות של חוסר הבנה, ואף התנגדות להפחתת הטיקים.

ילדים ובוגרים שחוו טיקים מתארים את התחושה המקדימה לטיק כ”חוסר שקט” או לחץ, או כמו תחושה ש”צריך לגרד” ורק פעולת הגירוד מרגיעה את התחושה.

אפשר לדמיין למשל תחושה של גירוד באף ורצון לגעת באף, שמגרד יותר ויותר…  האם אפשר להתאפק? לפעמים הניסיון להתאפק רק מחריף את הגירוד. ובטיקים מדובר בד”כ בתחושה עזה פי כמה מגירוד.

כיצד בכל זאת ניתן לטפל בטיקים?

במקרים בהם הטיקים מופיעים בתדירות גבוהה ונמשכים לאורך זמן, באופן המקשה על הילד בבית הספר או בסביבתו, ניתן לטפל באמצעות היפנוזה רפואית או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בלי/עם טיפול תרופתי, הטיפול נקבע בהתאם לצורך, לגיל, לאופן הטיקים ולאופי של הילד/ה.

על פי נסיוני, אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר בטיקים הוא באמצעות היפנוזה, אשר לעיתים מסייעת להפחתה משמעותית בהופעת הטיקים הקוליים והטיקים התנועתיים

טיפול בהיפנוזה רפואית להתמודדות עם טיקים אצל ילדים כולל:

• לימוד טכניקות עצמאיות של הרפיית שרירים
• שימוש בדמיון על מנת לעבור למקום בו הגוף רגוע
• שיפור היכולת לזהות את הסימנים המוקדמים לטיק
• ניסיון להחלפת הטיק בתנועה אחרת, קטנה יותר
• ניסיון להרחיב את המרווחים בין טיק לטיק ולעבור זמנים יותר ויותר ארוכים ללא טיק (30 שניות, דקה, חמש דקות…)
• זיהוי גורמים רגשיים המגבירים מצוקה ובעקבות כך את הטיקים
• חיזוק המוטיבציה לשיפור

בשלב האחרון של הטיפול הממוקד בהיפנוזה יש תהליך של הכללת הלמידה ועיגון של כלים בסיסיים להמשך.

הפוסט טיקים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

טיפול בהיפנוזה להפסקת עישון מתחיל בשיחת היכרות ובדיקת ההתאמה להיפנוזה. הבדיקה נעשית בדרכים חוויתיות שונות ומטרתה לתת הערכה של מידת הכישרון ההיפנוטי, יחד עם היכרות ותיאום ציפיות.

שלב שני – בחינת המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן

במידה ונמצא כי ההיפנוזה מתאימה עבורכם, נתחיל כבר במפגש הראשון, לבחון את המוטיבציה האישית להפסקת העישון באופן מפורט ומעמיק.
עם זאת, על מנת להצליח בהפסקת העישון צריך להתייחס לעומק לא רק לחסרונות שבהמשך העישון, אלא גם ליתרונות האפשריים שבהפסקה המתקרבת.
אנשים רוצים להפסיק לעשן מסיבות שונות – החל מפחד מחולי, תחושות פיזיות לא נעימות, לחץ של בן/ בת הזוג ועוד, כמפורט בטבלה הבאה.מהי הסיבה הכי חשובה עבורך?

העובדה הבולטת ביותר בטבלה היא היחס הישיר בין “המחירים” השונים שגובה העישון לבין התגמול החיובי בהפסקת העישון.

למעשה, הסיבות לרצות להפסיק לעשן הם מאוד אישיות, ויש חשיבות גדולה בבחינתן לעומק.   כך, כאשר נתחיל בתהליך ההיפנוטי בפועל בפגישה השנייה, אפשר יהיה לא רק לחזק את התחושות השליליות האישיות לטובת דחייה מעישון כי אם גם להתאים אישית את הסוגסטיות החיוביות: “גוף יותר ויותר בריא…. תחושות של כוח שמתגבר… של עירנות… נשימה קלה יותר יותר… הרגשה של עצמאות… גאווה….”

במהלך המצב ההיפנוטי יש לרוב האנשים יכולת הרבה יותר טובה להתרכז, לדמיין, ולהשיג משהו שהם מעוניינים להשיג. לכן, כאשר הם חווים בפרטי פרטים את התחושות הנעימות הצפויות לאחר הפסקת העישון במקביל לחלקים הלא נעימים, עמם לא יצטרכו להתמודד יותר, המוטיבציה הפנימית להפסקת העישון לרוב תתחזק מאד. למעשה, חלק נעים זה לא פחות חשוב מההעצמה בהיפנוזה של כל התחושות הפיזיות השליליות שמייצר העישון: שיעול, בחילה, חולשה- וכן התחושות הנפשיות השליליות שנובעות או מתחזקות מהעישון.

בנוסף לבחינת המוטיבציות האישיות להפסיק, חשוב גם לחקור את המוטיבציות המודעות והלא מודעות להמשיך לעשן. לכן, נבדוק את הגורמים העתידיים שעלולים להכשיל את התהליך וכן את הקשיים שעלולים להופיע לאחר הגמילה:

שלב שלישי- הפסקת העישון

לאחר שלב ההיכרות, בדיקת ההתאמה להיפנוזה, ובחינה מעמיקה של המוטיבציות להפסיק או להמשיך לעשן, הקרקע מוכנה להתערבות ההיפנוטית עצמה להפסקת העישון.
הפגישה בה תפסיקו לעשן, תהיה אם כן בד"כ הפגישה השנייה או השלישית. התחושות במפגש זה הם בד”כ חגיגה שמהולה בקצת עצב ופרידה מהעישון. לא פשוט להיפרד מהרגל שמלווה את האדם הרבה שנים, גם אם בסופו של דבר הוא פוגע בנו. אך בדרך כלל התחושות הנלוות לפגישה הם של הכנה טובה ומוכנות להיפרד מהסיגריות. בשלב הזה כבר הכל מוכן להפסקת העישון,
יש היכרות טובה, בוצעה בדיקת התאמה והכנה להיפנוזה, וכן יש בנייה מקיפה מתוך מגוון ההתערבויות ההיפנוטיות בהתאם לצרכים והרגישויות שלכם מחד ועל ההסתכלות הייחודית שלכם על המחירים שאתם משלמים על העישון, אבל גם על התועלות שאתם מפיקים ממנו.

תהליך ההיפנוזה להפסקת עישון, הוא אוסף של חוויות עוצמתיות, גופניות ורגשיות, אשר משתנות מאדם לאדם ותפקידן לסייע לו להפסיק לעשן באופן הקל ביותר האפשרי:

• יצירה של התניות חדשות
• הפרדה בין הרגלים (קפה וסיגריה, אוכל וסיגריה, נהיגה וסיגריה)
• בחינת גורמים רגשיים הקשורים בעישון
• חיבור אל סיבות לא מודעות
• חיבור אל פתרונות לא מודעים
• חיזוק מוטיבציות חיוביות
• החלשת מוטיבציות שליליות
• בחינת סיבות עתידיות לנסיגה והתמודדות עימן
• מניעת החלפה בהרגלים אחרים (למשל אכילה מוגזמת…)
• הדגשת הגאווה, ההנאה, החופש, והשליטה

לסיום, האם אתם באמת רוצים להפסיק לעשן? אם החלטתם שהסיבות להפסיק גוברות משמעותית על הסיבות להמשיך, היפנוזה יכולה בהחלט להיות הדרך הקלה ביותר עבורכם להפסקת עישון. סיגריה אחרונה לפני שמתחילים?

הפוסט הפסקת עישון בהיפנוזה – איך זה עובד? הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בניגוד למקובל לחשוב, מריבות הן סימן שיש עדיין עניין הדדי. שרוצים לעשות שינוי . במקרים אלה העבודה היא על אמפתיה, הבנת הצד השני, הגעה להסכמות בנוגע לנושאים טעונים ותמיד, על מיקוד בחלקים החזקים של הזוגיות.

עם אילו קשיים מתמודדים זוגות במהלך חייהם המשותפים?

תקשורת ואמפתיה– חלק זה מתייחס ל”איך” של מערכת היחסים- עד כמה אני רואה את בן/ בת הזוג שלי על צרכיהם ומאפייניהם ומתייחס אליהם, איך מגיעים להסכמות, איזה משקל יש לכל אחד מבני הזוג בקבלת ההחלטות בנושאים השונים ובעיקר איך מדברים ומתייחסים אחד אל השני- בכבוד ובחיבה או בשליטה ועלבונות. כמובן שקיים טווח רחב של מאפייני תקשורת והם אינם קיימים רק בקצוות.

חוסר עניין והתרחקות– להבדיל מהזוגות שרבים וצועקים, ישנם גם זוגות שפשוט מאבדים עניין ומתרחקים. לכל אחד מבני הזוג יש את העיסוקים ותחומי העניין שלו ונקודות המגע מועטות. במקרים אלו חשוב לחזור אחורה ולבחון את נקודות החיבור הראשוניות בין בני הזוג, לייצר נקודות מגע נוספות ולחזק את הקשר מחדש.

חינוך הילדים– אצל חלק מהזוגות המריבות מגיעות כבר עם לידת התינוק או התינוקת. המשאבים של זמן ואנרגיה מקבלים תפנית חדה. אף אחד לא יכול להכין אותנו לזה…אם נוסיף לזה את העייפות המטלות האינסופיות, כמו גם הדאגה לרך (או הרכה) הנולד, מביאים לקשיים לא פשוטים.

עם זאת, כאשר מדובר בחינוך הילד מגיעים חלקים הרבה יותר מורכבים, אשר מגיעים פעמים רבות ישירות מבית הורי הזוג.ההבדלים בתפיסה החינוכית מתחברים גם להבדלים אישיותיים- נוקשות מול גמישות, דגש על עצמאות במקום התייחסות מגוננת ועוד.

כסף– עם משאבים כלכליים מוגבלים ועלויות מחיה גבוהות קיים פעמים רבות ויכוח על תעדוף התקציב המשפחתי- גם כאן יש עניין אישיותי וחיבור לנהוג במשפחת המקור. מה קונים? מתי נוסעים לחופשות? איפה קונים? מה יותר חשוב? הכסף מבטא את השוני בין בני הזוג והדרך בה מנהלים את התקציב נוגעת גם לאופי היחסים בין בני הזוג

סקס– איזה חלק מושקע באינטימיות בין בני הזוג? מה מידת השינוי באינטימיות לאחר שיש כבר ילדים? מהו הצורך של כל אחד מבני הזוג ועד כמה קיים פער בינו לבין בן/ בת הזוג האחר. וכמו בכל שאר התחומים- איך מדברים על זה ומקבלים החלטות. כן, אפשר ורצוי לדבר גם על סקס.

המשפחה המורחבת– מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת כוללת כמעט את כל שאר המאפיינים- החל במאפייני התקשורת הזוגית ועד נושאים של קבלת החלטות, כסף וחינוך הילדים. כאן מדובר במערכת מרובת משתתפים ומטענים מהעבר שמצריכה מחשבה רבה לפתרון הקשיים.

בגידות– במקרים רבים בגידה היא איתות למצוקה בנישואין. בן הזוג שאינו מסופק מספיק ביחסים (לאו דווקא בחלק המיני אלא גם בצורך בהתייחסות, חום, אהבה והתפעלות). התמודדות טובה עם בגידה, על כל העלבון והקושי הכרוך בה, יכולה להצמיח זוגיות טובה בהרבה מזו שהיתה לפניה. זה לא תמיד נראה כך מייד אחרי, אבל זה בהחלט אפשרי.

פרידה– לפעמים מחליטים זוגות שאינם מעוניינים לחיות יותר ביחד מכל מיני סיבות ויש צורך בסיוע מקצועי בתהליך לטובת בני הזוג והמשך חייהם ולטובת הילדים.

אתם נמצאים במשבר ומרגישים תקועים? אשמח לעבוד איתכם ולהחיות את האהבה, תוך בניית יסודות חזקים אשר ישמשו אתכם לאורך זמן בזוגיות שלכם. נכון, זוגיות זה לא דבר פשוט, אבל החיבור ביניכם התחיל מסיבה מסוימת. בוא נבדוק ביחד איך יראה המשך חייכם המשותפים.

הפוסט זוגיות במשבר הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

איך ניתן להתמודד עם גמגום בעזרת היפנוזה רפואית וכלים של CBT? מהו הקשר בין שטף הדיבור ללחץ נפשי? כיצד יכולה ההיפנוזה הרפואית לסייע? על תופעות הלוואי הפיזיולוגיות והרגשיות של הגמגום ועל הטיפול בעזרת היפנוזה ובאמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי

אחת מהפרעות הדיבור הבולטות אצל ילדים ומבוגרים היא גמגום. גמגום הוא הפרעה בשטף הדיבור המתבטאת באחת מהצורות הבאות:

• חזרתיות – חזרה על הברות בתוך מילה או על המילה כולה
• עצירות – התקעויות באמצע מילה או בין מלים במשפט
• הארכה – של מלים או צלילים
• הוספה – של צלילים לפני תחילת מילה
• החלפת מלים – במטרה לשמור על רצף הדיבור

תופעות לוואי פיזיולוגיות

• מצמוץ
• קפיצת האגרוף
• עוויות בפנים
• דופק מואץ
• קשיי נשימה

תופעות לוואי רגשיות

• עלייה ברמת המתח והחרדה
• עצבנות
• הימנעות מקשר עין כללי הגמגום מתחיל לרוב בגילאי 3 או 4 וברוב המקרים נפסק בגיל הילדות.על פי ההערכות 1% מהמבוגרים סובלים מגמגום, כאשר התופעה נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.הסיבות להופעתו של גמגום יכולות להיות מגוונות, ביניהן:
  
  • גמגום התפתחותי – זהו הגמגום הנפוץ ביותר המופיע בגילאי הילדות ולרוב חולף בעצמו
  • קושי רגשי או טראומה – יכול להופיע בגילאים שונים
  • גנטיקה – בהתאם למחקרים שבוצעו לאורך השנים
  • פגיעה נוירולוגית (כאשר הגמגום מופיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין בגילאים מבוגרים)

השפעתו של לחץ נפשי על גמגום

מצבים של מתח נפשי גורמים להחמרה של הגמגום. גם סיטואציות המאפיינות חרדה חברתית גורמות להחרפה של הגמגום ושל התופעות הפיזיולוגיות המאפיינות אותו. בחלק מהמקרים נראה חזרה של גמגום שטופל בהצלחה בילדות, בתקופות קשות או לאחר טראומה אצל אנשים בוגרים.

טיפול פסיכולוגי בגמגום

כיוון שחרדה ומתח מחריפים את תדירותו ורמת הקושי של הגמגום, לפעמים מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי לשיפור מצב הגמגום.

אנשים הסובלים מגמגום לעיתים קרובות מאמצים לעצמם הרגלים התנהגותיים של “הימנעות”, למשל: הסטת מבט, בריחה ממילים/צלילים מסוימים, הימנעות מדיבור בפומבי, וכדומה.

טיפול בהפחתת הימנעות – זהו אחד הטיפולים היעילים בגמגום והוא מגיע מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית CBT,. החרדה מהגמגום הולכת ופוחתת ככל שהאדם מתנהג באופן חופשי, עושה את הדברים שחשובים לו באמת ומפחית את בהדרגה את הנטייה להימנע. תחושת הביטחון המתרחבת מאפשרת לו להקטין את החרדה מהגמגום ואת השפעותיו על החיים. במקרים אלו, גם אם יש בסיס נוירולוגי לגמגום, ניתן לראות שיפור משמעותי.

שיטת טיפול נוספת היא ההיפנוזה הרפואית, שיכולה לסייע במצבים של גמגום- כבר במאה ה19 נהגו לטפל בהיפנוזה רפואית בגמגום, מתוך הנחה שבמצבים מסוימים הגמגום נגרם עקב טראומה ולכן ניתן לרפאו. למרות שבמקרים מסוימים ונדירים הדבר עשוי להיות נכון, בדרך כלל גמגום דווקא לא נגרם על ידי טראומה, ולכן כמעט תמיד היפנוזה אינה יכולה ” לרפא” את הגמגום במפגש אחד, או בכמה מפגשים בודדים. עם זאת, היפנוזה רפואית לעיתים קרובות כן יכולה להפחית את הסבל מהגמגום, לסייע בצמצום ההשפעות הלא רצויות שלו על החיים, להפחית ולווסת אותו ולשפר משמעותית את איכות חייו של האדם המתמודד עמו.

דוגמאות נוספות לדרכים בהן היפנוזה רפואית יכולה לסייע בטיפול בגמגום:

• להרחיב יכולות עצמיות של הרפיה והרגעה עצמית
• ללמוד שימוש ב”היפנוזה עצמית” במצבים חברתיים
• להפחית את החרדה מהגמגום ולחזק דיבור חופשי
• להתחבר ללא מודע ולקואורדינציה הטבעית של נשימה- קול
• לחקור ולשנות את התחושות הפנימיות העולות בזמן הדיבור
• העלאת זכרונות משמעותיים הקשורים בהתמודדות ובגמגום
• הרחבת החופש במקומות בהם הגמגום השפיע

הטיפול האפקטיבי בגמגום משלב היפנוזה רפואית עם  CBT -פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית.  CBT הוא הטיפול הנפוץ ביותר בגמגום למבוגרים, הוא מתמקד בהקניית כלים לשליטה עצמית ונשימתית, טכניקות להתמודדות עם ההפרעה בשטף הדיבור , זיהוי סיטואציות בהן הגמגום תכוף יותר. השילוב עם היפנוזה רפואית מאפשר טיפול יעיל וקצר יותר תוך שימוש בכלים אשר מתאימים לאנשים אשר לא תמיד מתחברים לכלים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית.

הפוסט היפנוזה לגמגום הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

במהלך הטיפול בהיפנוזה אפשר לבחון גורמים שונים היוצרים מתח, לחקור סיבות לא מודעות לקשיים בכניסה להריון, לדבר על הפחדים, הכאב, ההאשמה העצמית (בחלק מהמקרים)  ולחפש דרכים לשינוי. למעשה, בכל שלב בתהליך משתנה הדגש בעבודה ההיפנוטית- החל בנסיונות לקליטה, שמירה על העובר, וחלילה התמודדות עם אכזבה והכנה לשלב הבא.

אם אישה חווה את הטיפול הרפואי בפוריות כמלחיץ, לא נעים, או מעורר חרדה השרירים שלה מתחילים להתכווץ, מה שמגביר את התחושות הלא נעימות במקביל להתכווצות שרירי הרחם בחלק מהמקרים והפחתת הסיכוי לכניסה להריון.
טיפול ממוקד בהיפנוזה בטיפולי פוריות, נמשך לרוב 5-10 מפגשים בחלקים השונים של התהליך:

1. בדיקת התלבטויות לגבי הכניסה להריון
2. בחינת חרדות לא מודעות
3. התמודדות עם תחושות של חוסר הצלחה ובכך לצמצם את סיכויי חזרתה
4. הפחתת מתח ולחץ ולמידת דרכים חדשות להרגעה
5. הורדת לחץ הדם
6. איזון רמת הסוכר וההורמונים
7. איתור השפעות חשובות נוספות, לדוגמא: הפסקת עישון  ופעילות גופנית
8. חיזוק המערכת החיסונית
9. הקלת ההתמודדות עם הפרוצדורה הרפואית וכאבים פיזיים (למשל ע״י לימוד שימוש בהיפנוזה   עצמית במהלכה)
10.  איתור תפיסות ומחשבות לא מודעות שעלולים להפריע/או לסייע.

כל אלה, יכולים לסייע במטרת העל, לשפר את סיכויי הכניסה להריון, הקליטה, והשמירה – עד לסוף המשמח שהוא כמובן התחלה חדשה – הלידה…

הפוסט פריון והיפנוזה הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

מעבר לכך, נמצאה השיטה כיעילה במגוון רחב של תחומים, ביניהם: שיפור מצב הרוח, שיפור הזכרון, חשיבה חיובית, חיזוק המערכת החיסונית ,הפחתת חרדות ומצבי לחץ נפשי, הפחתת מחשבות שליליות טורדניות, שיפור איכות השינה והתמודדות עם התמכרויות.

נשמע פשוט?

אם ננסה להתרכז רק במה שקורה איתנו עכשיו ולמרחב בו אנחנו נמצאים, ללא  הסחות דעת בכלל… נמצא שזה ממש לא פשוט. אולי הטלפון יצלצל או סתם יתריע על הודעה, מכונית ברחוב ליד תצפור, או שתעלה איזשהי מחשבה לגבי העתיד. ואנחנו? אנחנו נגיב למחשבות ונאבד את תשומת הלב לאותו הרגע.

המציאות מראה שרוב היום אנחנו מוסחים מדבר אחד לאחר. חושבים על המון דברים שבדיוק קרו, שמטרידים אותנו, שצריך לעשות , שאולי לא עשינו נכון. בפועל רמת ההסחה של כל אחד מאיתנו, לא רק אלה שסובלים מהפרעת קשב, ממש גבוהה. הרגעים בהם תשומת הלב שלנו נמצאת ברגע, וללא שיפוטיות, הם די נדירים. לכן חשוב להעלות את זה למודעות, להתאמן, ולתרגל את זה.

מה נוכל ללמוד באמצעות מיינדפולנס?

המצב המיוחד הזה בו אנחנו מנסים להתבונן במשהו, מרגע לרגע, וללא שיפוטיות, לעיתים קרובות מעלה תובנות ופרספקטיבות חדשות.

1. להרחיב את התפיסה- במקום פרשנויות חד מימדיות התרגול מאפשר לנו לחוות פרשנויות או תפיסות שונות וחדשות לגבי אובייקטים, אנשים או תחושות.
2. להיפתח להבנות רגשיות חדשות- לדוגמא במקום מחשבות של כעס או האשמה, נוכל לראות גם את המניעים להתנהגות האחר ואת התחושות שלו.
3. להתמקד בתהליך- במקום בתוצאה של כל עשייה – ולנסות להפיק רווח מכל פעולה ופעולה, נוכל למקד את תשומת הלב שלנו בעשייה עצמה על מנת לשפר את התהליכים וגם להנות מהם.

איך זה עובד?

יש סוגים שונים ומגוונים של תרגולי “מיינדפולנס”,

בבסיס התרגולים אנו מחזירים שוב ושוב את תשומת הלב ל”כאן ועכשיו” ומתמקדים ללא שיפוטיות בגוף, בנשימה או בתחושה מסוימת או בפעולה מסוימת-  על חשבון המחשבות האוטומטיות.

מיינדפולנס מאפשר לנו בחירה וגמישות- במקום “להיגרר” על ידי מחשבות שונות או גירויים חיצוניים אנחנו בוחרים להתמקד בעצמנו , בגופנו ובתחושות הפנימיות שלנו. מיקוד זה מאפשר לנו בין השאר להתמודד עם נוקשות, עם קשיים ועם מחשבות אוטומטיות הנוטות להופיע כאשר אנו פחות קשובים וממוקדים.

לעתים, נמצא כי לא כל התחושות החדשות מוצאות חן בעינינו. לפעמים נגלה תחושות גופניות לא נעימות, רגשות קשים או מחשבות מטרידות. תרגול מיינדפולנס בליווי איש מקצוע מאפשר לנו להעמיק ולהבין את תחושותינו השונות, את המניעים הלא מודעים שלנו ולהתמודד גם עם רגשות קשים במקום כתחושה מציפה אשר יכולה להביא להימנעות, דאגה ואף חרדה- באופן מיטיב.

תרגול מיינדפולנס בליווי איש מקצוע אינו מוגבל לזמן המפגשים עצמם,  התרגולים מתרחשים גם בימים שבין המפגשים וגם במהלכם, מה שמאפשר לבחון תרגולים שונים ולהעמיק בהם. התחושות העולות בתרגולים מטופלות במפגש יחד עם איש המקצוע כדי למנוע הצפה רגשית או התמודדות קשה מדי עם התחושות החדשות שעולות. השילוב של תרגול המיינדפולנס עם ליווי פסיכולוגי יכול לאפשר העמקה מיוחדת של המיינדפולנס לטובת הכיוונים האישיים.

באילו קשיים ניתן לטפל בעזרת מיינדפולנס?

• חרדה
• קשיי קשב וריכוז
• קשיי שינה
• לחץ נפשי (סטרס)
• אכילה רגשית
• כאב כרוני
• אכילה רגשית
• חיזוק הגוף והמערכת החיסונית

הפוסט מהו תרגול מיינדפולנס ומה בינו לבין היפנוזה רפואית הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

אבל חשוב לזכור שילדים הם גמישים במהותם, סקרנים ועשירים בדמיון, ואינם מתמודדים עם הרגלים וקשיים שנים רבות כמונו. לפעמים באפשרותנו לסייע להם לעשות את השינוי בקלות יחסית, לאחר הבנת הקושי והגורמים לו. הטיפול מותאם לגיל, ליכולות הורבליות, לכוחות, ולאופי של הילד או הילדה. לעתים זהו טיפול במשחק, היפנוזה, ביו-פידבק, שילוב אמנות, טיפול התנהגותי קוגניטיבי או כל כלי אחר מארגז הכלים (והצעצועים) שיכול להביא לשינוי מהותי.

בין אם הילדים שלכם סובלים מחרדה, ממצב גופני, קושי חברתי, טראומה או כל קושי רגשי אחר, חשוב להבין שניתן, בכל מיני דרכים, לסייע לו/ה ולהרגיש טוב יותר. הדרך לשינוי ושיפור עוברת גם דרככם- סוכני השינוי המרכזיים בחיים של הילד/ה.

לאחר הצגה ראשונית של הקושי עמו מתמודד הילד/ה בשיחת טלפון, הפגישה הראשונה נעשית בשיתוף של לפחות אחד ההורים, ולאחר מכן שילוב של הטיפול במידת הצורך בהדרכות הורים/ מפגשים משותפים עם הילד/ או פגישות לייעוץ ועדכון לגבי התקדמות הטיפול.

טיפול רגשי לילדים

כאשר הילדים שלנו מתמודדים עם קשיים, מרגישים דחויים או מתנהגים באופן שפוגע בהם ובסביבתם אנו כהורים חשים לעתים תסכול, חוסר אונים ועצב.

הרצון לעזור להם מעלה בנו לעתים קשיים אישיים שלנו מן העבר, שהתמודדנו איתם כילדים או נערים. החום , האהבה הרבה והדאגה לא תמיד עוזרים לילד להגיע למקום בו היינו רוצים שיהיה, מה שמביא אותנו לחפש סיוע נוסף.

באילו מקרים פונים הורים לטיפול רגשי עבור ילדיהם?

• קשיים רגשיים – המתבטאות בתגובות לא תואמות למצבים שונים, תחושה של עצב או דכדוך של הילד, התרחקות או המנעות ממצבים מסוימים.
• קושי חברתי – מקרים בהם אתם רואים כי הילד אינו משתלב בחברת בני גילו, או חש דחייה מקבוצת הילדים בבית הספר או בגן.
• קושי התנהגותי – מקרי אלימות מילולית או פיזית, התפרצויות זעם תכופות, קושי בהשתלבות במערכת החינוכית.
• התמודדות עם מחלות ומצבים רפואיים – התמודדות עם מחלות המושפעות ממתח (מערכת העיכול, עור ועוד) וטיפולים רפואיים (בדיקות מורכבות או כואבות, זריקות וטיפולים שונים).
• חרדות – חריפות אשר אינן תואמות את הגיל- חרדה מבעלי חיים או חרקים, חרדת נטישה, חרדה חברתית, פחד מחושך או מצבים אחרים.
• מקרי טראומה – אשר גורמים לקושי רגשי ולעתים לנסיגה התפתחותית – תאונת דרכים, מוות או מחלה קשה של אדם קרוב או אחרות.
• קושי במעברים – בין הגן לבית הספר, לחטיבת הביניים וכדומה.
• הפרעות קשב וריכוז, הפרעות למידה, היפראקטיביות – הפרעות מערכתיות אשר באות לידי ביטוי בתחום הלמידה, בתחומים החברתיים או ההתנהגותיים.

כיצד אוכל לעזור לילדיכם?

על מנת שנוכל לסייע באופן משמעותי לילדיכם, אפגש עמכם לפגישה ראשונית בה אוכל להקשיב לקשיים כפי שאתם רואים אותם, לרקע המשפחתי ולפרטים נוספים החשובים לתהליך.

לאחר מכן אפגש גם עם הילד/ה ליצירת קשר ושיחה, בהתאם לגיל וליכולות הורבליות של הילד. התהליך יתנהל באופן מדואג ומותאם לילד, ליכולותיו והעדפותיו שכן לרכישת אמונו יש משקל רב בהצלחת הטיפול. ארגז הכלים שלי כולל טיפול במשחק PLAY THERAPY (כלי אפקטיבי במסגרת טיפול פסיכולוגי לילדים) , ביופידבק, היפנוזה, טיפול דינאמי לילדים וכמובן הדרכת הורים.
ככל שהילד צעיר יותר תהיה משמעות רבה יותר לעבודה עם ההורים כסוכני השינוי העיקריים והדמויות המרכזיות בחייו של הילד.

בחלק מהמקרים, ועל פי העדפתכם ואישורכם, אמליץ לעבוד גם מול המורה או הגננת, על מנת לגייס אותה לסייע לילד ולהבין מהו הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג. כאשר כל הגורמים המרכזיים בחייו של הילד משתפים פעולה ובעלי מוטיבציה לעזור לשינוי, סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר.

מתלבטים?

אני מודע לקושי הרב לעיתים בפנייה לטיפול רגשי עבור הילדים, כמו גם לקשיי ההתמודדות היומיומיים כאשר מה שקורה לא מתחבר עם החלומות והרצונות שלנו.

האופטימיות שלנו נשאבת גם מהעשייה והעזרה לילדים, כדי שההתמודדות הקשה תהיה קצרה יותר ותהפוך לחיים מאושרים יותר, שקטים ושמחים של ילדינו ושלנו.

טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות הוא גיל של סתירות וקונפליקטים. בגיל זה נתון הילד- מתבגר לשינויים רבים, החל משינויים פיזיולוגיים והורמונאליים, שינויים חברתיים, שינויים קוגניטיביים ושינויים רגשיים.

כתוצאה משינויים אלה ומהמשימות ההתפתחותיות של הגיל, נוטה המתבגר להעביר להוריו ולמבוגרים אחרים, מסרים סותרים ומבלבלים של דחייה והסתייגות מחד, ודרישה לתשומת לב מרובה, מאידך.

אחת הבעיות העיקריות של הקשר בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות נעוצה בכך, שההורים נוטים “ליפול בפח” של הדחייה של המתבגר, ובעקבות זאת, מתרחקים ומסתייגים ממנו או לחלופין מפתחים חשדנות יתר וחטטנות. אולם חשוב לזכור, כי דווקא בגיל זה, הנער או הנערה זקוקים מאד לידו המכוונת של ההורה, היודע לכבד את פרטיותם ועצמאותם, אך נמצא שם גם כדי לשאול את השאלות הנכונות, לתת עצה טובה ובעיקר הכוונה ותמיכה רגשית.

באילו מקרים כדאי לפנות לייעוץ וטיפול רגשי עם המתבגרים שלכם?

• מקרים של חרדה ו/ או דכאון
• חשד להפרעות אכילה
• קשיי התנהגות
• קושי חברתי משמעותי, התבודדות, המנעות
• התנהגות שנראית לכם כהורים לא תקינה מהיכרותכם את ילדכם
• טראומה אישית או משפחתית
• מחלה של המתבגר או של בן משפחה קרוב
• קשיים בבית הספר
• פער משמעותי בין יכולת למיצויה
• חשד לנטייה אובדנית

ההתמודדות שלנו כהורים, עם ההתבגרות של ילדינו, מפגישה אותנו לעיתים קרובות עם סוגיות לא פתורות מעברנו. לכן, הדרך בה אנו מגיבים, פעמים רבות אינה יעילה או מתאימה למתבגר שלנו. השפה והתקשורת שלנו לעתים אינן ברורות להם, ונתפסות כמיושנות ולא רלוונטיות.

נושאים אשר משמעותיים בעינינו, ייתפסו לעתים כשוליים ו”הטוב והרע” החדש, בנוי ממאפיינים שונים לגמרי בעיניהם, מאשר מה שהיה כשהיינו בגילם.

על כל ההתמודדויות האופייניות נוספות בעשור האחרון גם ההתמודדות עם תחום האינטרנט, על הרשתות החברתיות, החשיפה והמידע הרב העובר ולעתים פוגע. במקביל, עלינו כמובן להתייחס להתמודדויות אינדיבידואליות (גם אם נפוצות) של מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, חרדות, דיכאון, קשיים חברתיים, הפרעות אכילה ואובדנות.

גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב לכל הנוגעים בדבר, אך לפני הכל למתבגר או המתבגרת עצמם, שנמצאים לעתים קרובות במצב הנתפס בעיניהם ומרגיש כלא מאוזן: ברמת העצמאות וברמת התמיכה להן הם מצפים, בשינויים פיזיולוגיים והורמונליים מהירים, ובשינויים בתפקידים בבית ובחברה.

טיפול פרטני או הדרכת הורים?

הטיפול היעיל ביותר בילדים ובמתבגרים הוא ברוב המקרים טיפול מערכתי. הוא משלב טיפול במתבגר/ת עצמם במקביל לעבודה עם ההורים ועם בית הספר. טיפול זה מצריך את הסכמתם של כל הצדדים והתגייסותם לתהליך.

חשוב לזכור כי מתבגרים הם עדיין ילדים. לכן, המלצתי היא על פי רוב לשלב הדרכת הורים בטיפול בכל מקרה. עם זאת, בפגישה הראשונה ביננו אנסה להבין מכם מדוע הגעתם לטיפול, האם אתם יזמתם את המפגש או המתבגר ומה עמדתו לגבי הטיפול. במקרים בהם המתבגר/ת מבקשים להגיע לטיפול או מביעים נכונות, אין ספק כי שילוב הוא הדבר הנכון. המינון של פגישות ההורים ייקבע בהתאם לצורך ובהתאם להעדפה. הקשר עם בית הספר יתבצע גם הוא בהתאם לצורך ולהסכמת ההורים והמתבגר.

שביל הזהב של ההתמודדות עם המתבגר הוא איזון. איזון בין עצמאות, נפרדות וכבוד לפרטיות מחד לבין תמיכה ומעורבות מאידך, בין נושאים עמם עלינו להתמודד ולהתעקש ונושאים בהם גם עלינו לעתים לוותר, בין האפשרות להנות מקרבתם של ילדינו המתבגרים ליכולת לשחרר אותם ולתת להם לגדול. בדרכם.

הפוסט טיפול בילדים ומתבגרים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

השמנת היתר בקרב ילדים היא בממדי מגפה בעולם המערבי. הסיבות לכך נעוצות בהרגלי האכילה המשפחתיים, בסיבות רגשיות, במזון המתועש מרובה הקלוריות וגם בשינוי באורח החיים לעומת המקובל בעבר. במלים אחרות, אם כאשר היינו ילדים היינו משחקים בחוץ רוב אחה”צ וחוזרים הביתה לארוחת הערב, היום נשארים הילדים והמתבגרים בבית, מול המסך, תוך שתיית משקאות ממותקים, אכילת חטיפים ומיני מזון שאינם בריאים. זוהי כמובן הכללה אך היא מתארת בקווים כלליים את אחד ההבדלים המשמעותיים שהובילו אותנו לנתוני ההשמנה בתקופה זו. בישראל אמנם רמת ההשמנה נמוכה מאשר בארה”ב, אולם מחקרי אורך מראים כי אחוז המתגייסים בעלי משקל עודף עלה פי 2 בשלושת העשורים האחרונים.

עם זאת, שינויים מסוימים באורח החיים של ילדינו הם בלתי נמנעים, ונצטרך לבחון דרכים להתמודד עם ההשמנה, באופן שמשתלב בהרגלים הקיימים.

5 סיבות רגשיות לאכילת יתר אצל ילדים/מתבגרים

• שעמום – חוסר בפעילות מסקרנת בשעות אחה”צ
• קשיים חברתיים – מעגל קסמים, קשיים חברתיים עלולים להוביל לאכילת יתר והאכילה מובילה לעיתים קרובות לקשיים חברתיים
• פיצוי – לעיתים ילדים ומתבגרים מפצים עצמם דרך האכילה על חסכים במקומות אחרים
• צורך בתשומת לב חיובית – אכילה רגשית לעיתים מהווה ביטוי לצורך בהתייחסות למצוקה ובתשומת לב
• ניתוק גופני – במקרים מסוימים בהשמנה הבעיה היא כלל אינה אכילת יתר, אלא הוצאה קלורית נמוכה מדי עקב חוסר בתנועה מהנה

היפנוזה רפואית היא שיטה מוכחת לירידה במשקל

השיטה משלבת שינוי בתחושות ובתפיסת הגוף ופועלת באמצעות עבודה עם דמיון ועם שיפור המוטיבציה לירידה במשקל, בעיקר באמצעות רכישת כלים להרגעה ושליטה עצמית.

• חיבור לתחושות טבעיות של רעב ושובע
• רכישת טכניקות להרפיה עצמית ושליטה בדחף לאכול
• חיזוק המודעות והתחושות המופיעות לאחר אכילת יתר, כמו- בחילה, לחץ בבטן
• העלאת המוטיבציה לרדת במשקל
• רכישת כלים לשליטה עצמית והתמודדות עם “נפילות”
• שיפור המוטיבציה לביצוע פעילות ספורטיבית
• בחינת מערכת היחסים עם הגוף
• התייחסות לגורמים רגשיים לא מודעים (שליליים וחיוביים) המשפיעים על אכילה
• דמיון של הצלחת התהליך ובחינת תהליכים או גורמים שסייעו בעבר

הפוסט התמודדות עם השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער הופיע לראשונה ב-אצטרובל.