מהו ההבדל בין פחד נורמטיבי לבין חרדה?
פחד הוא רגש טבעי בסיסי, אשר נועד להתריע בפני סכנה ולהניע אותנו להגן על עצמנו. כאשר עוצמת הפחד גבוהה ויש לו השפעה משמעותית על התפקוד היומיומי של הילד, וכן כאשר לא תמיד ברור מהן סיבות הפחד, מדובר במקרים רבים בחרדה. חשוב לשים לב להתפתחות של חרדות סביב נושאים בהם לא הייתה קיימת בעיה בעבר, וכן לשים לב להתאמה או לחוסר התאמה לגיל הילד- לדוגמא סימנים לחרדת נטישה של תינוק לאחר שבחודשים שלפני כבר חייך אל הקרובים והחברים בשמחה.

כיצד נדע האם הילד שלנו סובל מחרדה?

• שינויים מהירים במצב הרוח
• נטייה לבכי רב- בחלק מהמקרים גם ללא סיבה הנראית לעין
• קושי בריכוז (אשר “מתחפש” לעתים להפרעת קשב, מה שמצריך אבחנה מבדלת)
• תלונות גופניות: כאבים , קשיי נשימה, בעיות במערכת העיכול
• בעיות התנהגות – התנהגות תוקפנית או אלימה
• קשיי שינה- קשיי הרדמות, התעוררות בלילה, הגעה תכופה למיטת ההורים
• הימנעות והסתגרות

חרדה כתגובה למצב טראומתי
בחלק מהמקרים נראה חרדות שמופיעות ללא כל הסבר נראה לעין. במקרים אחרים תופיע החרדה בעקבות אירוע טראומתי לילד- גירושין, תאונה, מוות במשפחה או חשיפה לאירוע טרור. במקרים אחרים נראה תגובות של חרדה לאירועים חברתיים טראומתיים- כמו חרם חברתי.
סוגי חרדה שכיחים:

1. חרדת נטישה- חרדה מפרידה מדמות משמעותית- לרוב אחד/ שני ההורים. מתחילה בגיל 6 חודשים בערך ונמשכת ברמות שונות בתקופת גן הילדים ובית הספר
2.  פוביות ספציפיות- לדוגמא חרקים, כלבים או חושך
3. חרדה חברתית- מהימנעות מוחלטת מאינטראקציה חברתית ועד לפחד מדיבור בפני ילדים אחרים. הסתתרות, הימנעות מסיטואציות חברתיות כמו מסיבה ואפילו ממשחק עם ילדים בהפסקה. חרדה זו יכולה להופיע כבר בגיל הגן ועלולה להתעצם בבית הספר היסודי ובכיתות הגבוהות.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?
לרוב ההורים היכרות מעמיקה ורגישות רבה לילדיהם והם יכולים להבחין בשינויים משמעותיים העוברים על ילדיהם.
מומלץ לפנות לטיפול כאשר נראה שינוי משמעותי במצב הרוח של הילד ובהתנהגותו, כאשר אנו רואים דפוס של הימנעות (ממפגשים חברתיים, ממעבר במסדרון בו יש/היה חרק, מחדר חשוך- כאשר זה אינו תואם לגיל וכדומה). גם במקרים של כאבים או תחושות גופניות חוזרות ונשנות לאורך זמן (לדוגמא בחילה, גירוד, כאב ראש או בטן) אשר אין להן הסבר רפואי, וכאשר יש דפוס חוזר של פחדים בעוצמה גבוהה- במקרים אלה מומלץ לפנות לטיפול.

סוגי טיפול
הטיפולים האפקטיביים ביותר בחרדות הם:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
• היפנוזה רפואית לילדים
• טיפול ביופידבק– טיפול בעזרת מערכת ממוחשבת המאפשרת להפחית תסמינים של חרדה באמצעות כלים שונים (לדוגמא- נשימות) , להגביר את השליטה בתחושות ולמנוע חזרה של תחושות החרדה.
• טיפול תרופתי- הניתן במידת הצורך בלבד ע”י רופא פסיכיאטר

הפוסט חרדות ופחדים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בעבודה ממוקדת עם אצנים, רוכבי אופניים או ספורטאים אחרים, אנו מתחילים בהדגמת יכולות ההשפעה של המחשבה על הגוף ועל הביצועים.
לדוגמא, נוכל להשתמש בדמיון שלנו כדי “להפוך” את היד שלנו לקלה יותר. או כבדה יותר. כאשר נשתמש במחשבות ובדמיון שלנו נוכל להרגיש את השינוי בכובד באופן חד משמעי. אופן השימוש ביכולות השונות  שלנו יכול להגביר או להגביל את פעילות הגוף (או בשפה פשוטה- “הכל בראש”).
מחקרים שנערכו ברחבי העולם  מראים כי היפנוזה ולימוד טכניקות לשליטה טובה יותר במצב המנטאלי, משפיעות על חוויית הפעילות הגופנית, וגם על  על תוצאותיה.

כיצד מסייעת ההיפנוזה לספורטאים לשפר את הביצועים ?

• העמקת ההבנה לדרכים בהן הגוף משפיע , באמצעות התת מודע,  על יעילות התנועה,
• בחינת חסימות תפיסתיות (מודעות ולא מודעות) לשיפור ביצועים והישגים
• חיזוק תחושות של גאווה, שמחה, חוזק ושיפור תוצאות
• זיהוי גורמים אישיים היוצרים לחץ ומעכבים את שיפור התוצאות
• התמודדות עם תחושות של התכווצות שרירים, חולשה או כאבים שונים
• גילוי, הבנה ושחרור גורמים פסיכולוגיים מעכבים
• שיפור האפקטיביות בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי הפעילות
• הקניית טכניקות של הרפיה וריכוז לפני תחילת הפעילות ובמהלכה מיקוד בניצחון, ובתחושות האישיות שמניעות לשיפור תוצאות

טכניקות להרגעה ושיפור הריכוז
המחקרים השונים שהראו את התועלת בליווי ספורטאים על ידי  פסיכולוגים מתחום הספורט ומהפנטים, הביאו לכך שפסיכולוגים ומהפנטים מלווים את משלחות רבות לתחרויות בכל העולם, להכנה מנטאלית אופטימלית.  כך, לוותה גם המשלחת הישראלית לארבעת האולימפיאדות האחרונות, על ידי יועצים מנטאליים ממכון וינגייט. הם בנו תכנית פסיכופיזיולוגית לליווי אישי והעצמת יכולותיהם של הספורטאים. התכנית כללה סימולציה של מצבי סטרס שונים, עמם התמודדו הספורטאים באמצעות שיטות הרפיה שונות וביופידבק. המדדים אשר נלמדים בביופידבק (למשל שליטה בדופק, במוליכות העור ובמתח השרירים) יכולים לסייע, בליווי של איש מקצוע, גם בלימוד של “היפנוזה עצמית” בתחומי הטיפול השונים. ניתן לומר כי באמצעות ההיפנוזה לומדים לווסת את הלחץ, בשימוש בכלים גופניים, רגשיים ומנטאליים. כיום, משתמשים חוקרים ויועצים  גם בשילוב בין שתי השיטות (היפנוזה וביופידבק) לשיפור ביצועיהם של ספורטאים. אימון פסיכולוגי ומנטאלי מהווה כיום חלק מרכזי בעבודה עם ספורטאים כהכנה לתחרויות ובמהלך האימונים.

התמודדות עם קשיים מנטאליים ופיזיולוגיים
מעבר לשיפור ביצועים, העצמה ומיצוי הפוטנציאל, הספורטאי יכול ללמוד כיצד להשתמש בהיפנוזה להתמודדות עם תחושות פיזיולוגיות, רגשיות ומנטאליות לא נעימות, לדוגמא: כאבים, חסימות,קונפליקטים, חולשות וחרדה מהפסד.
ספורטאים אשר לומדים להשתמש  בהיפנוזה, משתמשים באופן אפקטיבי יותר ביכולות הבלתי מודעות של הגוף. באמצעות ההיפנוזה הם יכולים לשנות את חוויית הזמן, התנועה והפיזיולוגיה באופנים שונים. בדיוק כפי שיש לאזן את הגוף ולעבוד על חוזקם של האיברים השונים, בתנועות שונות, כך ניתן ללמוד למצות את היכולות המנטאליות שלנו  במהלך אימונים או בתחרויות. מה דוחף אותך קדימה?  מה עוצר?  הרבה תלוי במה שמעכב אותנו…  מחסום או שיא חדש?

בדרך למיקסום היכולות שלנו נגלה כי הגבולות שלנו הם לעתים קרובות דווקא מנטליים ולא פיזיים.

הפוסט רצים בכוח הדמיון הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

טיקים הם תנועות חוזרות בלתי רצוניות של שרירי הפנים, העיניים או הגוף- מצמוץ בעיניים, תנועה מהירה של הכתפיים, תזוזה של האף או הפה, לעתים כמה מהם בו זמנית.. במקרים אחרים מופיעים הטיקים בצורת קול ולא בתנועה. במקרים רבים, ישתנו הטיקים ויופיעו באופן שונה- תנועת אף במקום מצמוץ וכדומה. ברוב המקרים, הטיקים הינם זמניים וחולפים מעצמם. הטיקים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בגילאי הילדות ובאופן מובהק יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

עד כה לא נמצא באופן ודאי הגורם להופעת הטיקים. עם זאת, כמעט בכל המקרים נמצא כי סטרס ועייפות עשויים להחמיר את תדירותם ועוצמתם.

מדובר אם כן בתופעה עם רכיבים נוירולוגיים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים, אשר עלולה להיות מושפעת ממצבים רגשיים של מתח או חרדה, בדיוק כמו תופעות גופניות אחרות, לדוגמא כאבי בטן או הקאות.

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט (Tourette Syndrome) היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית המתבטאת בטיקים תנועתיים וקוליים מרובים, המשלבים אמירת מילה או אפילו משפט שלם במהלך הטיק. במקרים רבים מופיעה התסמונת עם רקע גנטי. בטיפול בטיקים לעיתים חשוב לברר האם מדובר בתסמונת טורט.

כיצד ניתן להתמודד עם הופעת הטיקים?

שכיחות הופעת הטיקים עולה לרוב לקראת תחילת גיל ההתבגרות ונמצאת בירידה משמעותית עד גיל 18. ברוב המקרים יחלפו הטיקים מעצמם ורק לכ-25% מהסובלים מהם ימשיכו הטיקים מעבר לגיל 18. עם זאת, העובדה שרוב הטיקים יחלפו מעצמם אינה מהווה סיבה לא לנסות לטפל בהם, שכן לעיתים קרובות הם מעוררים מצוקה רבה, אשר עלולה להחמיר את הטיקים וליצור מצוקה פסיכולוגית נוספת.

על מנת שהטיקים יחלפו חשוב מאד בד”כ שבני המשפחה לא יעירו לילד על הטיקים או יציעו לו הצעות שונות כדי להימנע מהם ולהתאפק, שכן כאמור זוהי תופעה נוירולוגית שכמעט ולא נשלטת. יתרה מכך, תשומת לב הסביבה לטיקים ומיקוד בהם, עלולים לעורר חרדה ומתח סביב נושא הטיקים, וכן כעס, תחושות של חוסר הבנה, ואף התנגדות להפחתת הטיקים.

ילדים ובוגרים שחוו טיקים מתארים את התחושה המקדימה לטיק כ”חוסר שקט” או לחץ, או כמו תחושה ש”צריך לגרד” ורק פעולת הגירוד מרגיעה את התחושה.

אפשר לדמיין למשל תחושה של גירוד באף ורצון לגעת באף, שמגרד יותר ויותר…  האם אפשר להתאפק? לפעמים הניסיון להתאפק רק מחריף את הגירוד. ובטיקים מדובר בד”כ בתחושה עזה פי כמה מגירוד.

כיצד בכל זאת ניתן לטפל בטיקים?

במקרים בהם הטיקים מופיעים בתדירות גבוהה ונמשכים לאורך זמן, באופן המקשה על הילד בבית הספר או בסביבתו, ניתן לטפל באמצעות היפנוזה רפואית או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בלי/עם טיפול תרופתי, הטיפול נקבע בהתאם לצורך, לגיל, לאופן הטיקים ולאופי של הילד/ה.

על פי נסיוני, אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר בטיקים הוא באמצעות היפנוזה, אשר לעיתים מסייעת להפחתה משמעותית בהופעת הטיקים הקוליים והטיקים התנועתיים

טיפול בהיפנוזה רפואית להתמודדות עם טיקים אצל ילדים כולל:

• לימוד טכניקות עצמאיות של הרפיית שרירים
• שימוש בדמיון על מנת לעבור למקום בו הגוף רגוע
• שיפור היכולת לזהות את הסימנים המוקדמים לטיק
• ניסיון להחלפת הטיק בתנועה אחרת, קטנה יותר
• ניסיון להרחיב את המרווחים בין טיק לטיק ולעבור זמנים יותר ויותר ארוכים ללא טיק (30 שניות, דקה, חמש דקות…)
• זיהוי גורמים רגשיים המגבירים מצוקה ובעקבות כך את הטיקים
• חיזוק המוטיבציה לשיפור

בשלב האחרון של הטיפול הממוקד בהיפנוזה יש תהליך של הכללת הלמידה ועיגון של כלים בסיסיים להמשך.

הפוסט טיקים אצל ילדים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

היפנוזה, במובן הקליני, היא מצב ממוקד של תודעה שונה המאפשר נגישות טובה יותר לתת-מודע. במצב זה, המטופל אינו ישן או מחוסר הכרה, אלא נמצא במצב של רגיעה עמוקה וריכוז גבוה, המאפשר לו להיות קשוב יותר לסוגסטיות טיפוליות. השימוש בהיפנוזה ברפואת שיניים הולך וגובר בכל העולם והתוצאות הקליניות מצוינות.

דוגמאות לשימושים בהיפנוזה רפואית ברפואת שיניים:

הפחתת חרדה ופחד דנטלי

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של היפנוזה הוא יכולתה להפחית באופן ניכר חרדה דנטלית ופוביה ממחטים. מטופלים רבים חווים פחד משתק מטיפולי שיניים, המוביל לעיתים קרובות לדחיית טיפולים הכרחיים עד מצב של הזנחה של ממש. באמצעות היפנוזה, ניתן ללמד את המטופל טכניקות הרפיה עמוקות, לדמיין ולחוות סיטואציות שונות, ולשנות תפיסות שליליות הקשורות לטיפול. הדבר מאפשר למטופלים לגשת לטיפול בצורה רגועה יותר, תוך תחושת שליטה וביטחון.

שליטה בכאב ואלחוש

היפנוזה ידועה ביכולתה להשפיע על תפיסת הכאב. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בהיפנוזה ככלי עזר לשליטה בכאב במהלך הטיפול, ובכך להפחית את הצורך בחומרי אלחוש רפואיים ובמקרים מסוימים אפילו להחליף אותם לחלוטין. עבור מטופלים עם רגישות גבוהה לכאב, פוביה ממחטים, או אלרגיה לחומרי הרדמה, היפנוזה יכולה להיות פתרון אידיאלי. היא מאפשרת למטופלים לשנות את תפיסת הכאב שלהם, להפחית את עוצמתו, ואף לחוות ניתוק ממנו.

הפחתת רפלקס הקאה

רפלקס הקאה (גאג רפלקס) הוא תופעה שכיחה ומטרידה עבור מטופלים רבים, המקשה מאוד על ביצוע טיפולי שיניים, בעיקר באזורים האחוריים בפה. היפנוזה יכולה לסייע בהרגעת רפלקס זה על ידי השפעה על המנגנונים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים היוצרים אותו.  באמצעות סוגסטיות היפנוטיות ספציפיות, ניתן להפחית את רגישות אזור הלוע ולהקל משמעותית על מהלך הטיפול.

קיצור זמן הטיפול והחלמה מהירה יותר

מטופלים רגועים ומשתפי פעולה מאפשרים לרופא השיניים לעבוד ביעילות רבה יותר. כאשר החרדה פוחתת, תנועות בלתי רצוניות נמנעות, וקל יותר לרופא לבצע את עבודתו. הדבר יכול להוביל לקיצור זמן הטיפול בפועל. בנוסף, נמצא כי מטופלים שעברו טיפול בהיפנוזה נוטים לחוות החלמה מהירה יותר ופחות אי נוחות לאחר הטיפול, ייתכן בשל ההשפעה המרגיעה והמפחיתה מתח של ההיפנוזה על הגוף.

טיפול בברוקסיזם (חריקת שיניים) ו-TMJ

ברוקסיזם (חריקת שיניים) ובעיות במפרק הלסת (TMJ) הם מצבים הנגרמים לעיתים קרובות ממתח וסטרס. היפנוזה יכולה להיות כלי יעיל לטיפול במצבים אלו על ידי התייחסות לשורש הבעיה הפסיכולוגית או התערבות במרכיבים הפיזיולוגיים. באמצעות סוגסטיות היפנוטיות, ניתן ללמד את המטופל להרפות את שרירי הלסת, להפחית את היקף החריקה והידוק השיניים, ולשפר את תפקוד מפרק הלסת.

שיפור שיתוף הפעולה של ילדים

טיפולי שיניים בילדים מהווים אתגר מיוחד. ילדים רבים חוששים מרופא השיניים, והטיפול בהם דורש סבלנות רבה וגישות מיוחדות. היפנוזה, בגרסאותיה המותאמות לילדים (כמו סיפורים והצעות לדמיון), יכולה לשפר באופן משמעותי את שיתוף הפעולה של הילד בטיפול. היא מאפשרת ליצור אווירה רגועה, להפחית את הפחד, ולהפוך את חווית הטיפול לנעימה יותר עבור הילד/ה.

סיכום

היפנוזה ברפואת שיניים היא כלי טיפולי מוכח ויעיל המשלים את הטיפול הדנטלי הקונבנציונלי. היא מעניקה למטופלים תחושת ביטחון ושליטה, מפחיתה את הכאב והחרדה, ומאפשרת חווית טיפול נעימה ופחות טראומטית. עם ההכרה הגוברת ביעילותה של ההיפנוזה, השימוש בהיפנוזה ממשיך ומתרחב, והופך לכלי מרכזי בטיפולי שיניים.

אודות המחבר:

נפתלי אדרי הוא פסיכולוג רפואי, מורשה לטיפול והוראת היפנוזה ממשרד הבריאות. נפתלי מרצה קבוע בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, פסיכולוג אחראי במרפאה לחרדה דנטלית,  ומעביר מזה שנים קורסים בפסיכולוגיה ובהיפנוזה לרופאים ופסיכולוגים.

הפוסט יתרונות השימוש בהיפנוזה ברפואת שיניים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

מהם היתרונות בהוספת היפנוזה רפואית לארגז הכלים של פסיכולוגים?

• כלי טיפול קצר מועד וממוקד- היפנוזה מאפשרת במקרים רבים תוצאות מהירות וממוקדות יותר למשל בטיפול בחרדות, פוביות, כאב כרוני, גמגום, הפרעות שינה והפרעות פסיכוסומטיות.

• גישה ישירה לתת מודע- טכניקות היפנוטיות מסייעות להגיע לרבדים עמוקים של החוויה, כולל זיכרונות מוקדמים, דימויים פנימיים ותהליכי חשיבה אוטומטיים – מרחב שבו ניתן להפעיל שינוי משמעותי.

• חיזוק תחושת המסוגלות וחוויית השליטה של המטופל- ההיפנוזה מחזקת את תחושת המסוגלות של המטופל-  לדוגמא כאשר הוא לומד להפעיל דמיון, להפחית כאב, להרגיע את הגוף והנפש ולבצע שינוי רגשי מהותי.

• התמודדות יעילה עם חרדות וטראומה- היפנוזה פותחת גישה אל התת מודע ומאפשרת טיפול מעמיק בגורמים השונים לחרדות ולטראומה.

• טיפול ממוקד בבעיות וכאבים פסיכוסומטיים- טיפול בכאבי ראש, קשיים במערכת העיכול, כאבים אורתופדיים, בעיות נשימה ועור ובעיות נוספות אשר לא נמצא להם הסבר רפואי או  פתרון מהתחום הרפואי.

• התמודדות עם קשיי שינה- קשיי הירדמות או קושי בשינה רציפה, ע"י תרגול היפנוזה עצמית לפני השינה.

• כלי יעיל להתמודדות עם הרגלים לא רצויים- עישון, אכילת יתר, כסיסת ציפורניים, משיכת שיער (טריכוטילומניה).

דוגמאות מהקליניקה * (השמות והפרטים המזהים שונו)

נטלי- טיפול בכאבים כרוניים

נטלי סבלה במשך שנים מפיברומיאלגיה לאחר תאונת דרכים שעברה בצעירותה. היא דיווחה על שיפור משמעותי לאחר 4 מפגשי היפנוזה, בשילוב טיפול פסיכודינמי. עיקר הטיפול בכאב כלל עבודה ישירה על זיכרון תאונת הדרכים, בחינת רווחים משניים, וחיזוק כוחות האגו של המטופלת.

אביב- חרדה רפואית

לאחר איתור גידול במסגרת קולונוסקופיה, סבל אביב מחרדה קשה לפני הניתוח ונזקק לטיפול. הוא דיווח על הקלה משמעותית לאחר הכנה היפנוטית לניתוח. ההכנה כללה מתן כלים להיפנוזה עצמית, שיתוף רגשי, ומסע אל אחרי הניתוח המוצלח.

אילנה- קשיי שינה

אילנה סבלה במשך שנים מקושי בהירדמות וברציפות השינה. הטיפול המוצע בכדורים השאיר אותה רדומה ומטושטשת גם במהלך היום. טיפול קצר ולימוד היפנוזה עצמית סייע לה להירדם ביתר קלות וגם להצליח לישון שש וחצי עד שבע שעות רצוף מדי לילה.

אילן- טראומה צבאית

ב7/10 חווה אילן קשיים רבים, לאחר שהיה מהראשונים שהגיעו לעוטף באותו בוקר. הטראומה התבטאה אצלו בחרדות קשות, קשיי ריכוז וקשיי שינה. לאחר עיבוד הטראומה   ב-8 פגישות דיווח אילן על שיפור משמעותי בתחושותיו ובאיכות החיים שלו. בנוסף לעיבוד הטראומה ההיפנוזה סייעה בעבודה על הפחתת סימפטומים, שילוב פעילות גופנית והתייצבות. 

סיכום:

לימודי היפנוזה כמובן אינם תחליף להכשרה פסיכולוגית, אלא תוספת עוצמתית שמעשירה את ארגז הכלים של המטפל. ההיפנוזה משתלבת בגישה הטיפולית של המטפל. ההיפנוזה הרפואית בישראל מוסדרת בחוק, ומורשית לביצוע רק ע"י בעלי רישיון מתאים ממשרד הבריאות (רופאים, פסיכולוגים ורופאי שיניים שעברו הכשרה ואישור ייעודי). עבור פסיכולוגים מומחים – בפרט אלה העוסקים בטיפול קליני אינטנסיבי – מדובר בהשקעה מקצועית שיכולה להעמיק, לייעל ולהרחיב את היכולת לסייע למטופלים במצבים מורכבים.

הפוסט החשיבות בלימודי היפנוזה לפסיכולוגים מומחים הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

היפנוזה רפואית, למרות היותה טיפול מבוסס ראיות ויעיל במגוון רחב של מצבים רפואיים, קיים פער בין יתרונותיה לבין מספר הרופאים המציעים אותה. מאמר זה קורא לרופאים לאמץ את ההיפנוזה, להעמיק בה את ידיעותיהם ולהציע אותה באופן נרחב יותר למטופליהם. 

היפנוזה ומיתוסים

התפיסות השגויות לגבי היפנוזה נובעותממיתוסים עתיקים. עוד במאה ה-18,  הוצגה בטעות כ"מגנטיות של בעלי חיים" על ידי פרנץ מסמר. רק כעבור כמאה שנים, תיאר הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד את ההיפנוזה כמצב פיזיולוגי של עירנות מיוחדת, המשלב תשומת לב ממוקדת ויכולת מוגברת להגיב לסוגסטיה, כפי שהוגדר על ידי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA) ב-2014.

בסיס מדעי ויעילות קלינית

עדויות אמפיריות חזקות, הנתמכות על ידי טכניקות הדמיה מתקדמות כמו fMRI, מוכיחות כי היפנוזה משפיעה על תפיסה, סימפטומים והרגלים. למשל היא מפחיתה פעילות באזורים מוחיים הקשורים לרשת ״ברירת המחדל״ ומשנה קישוריות בין קליפת המוח הקדם-מצחית לאינסולה, ובכך מחזקת את שליטת גוף-נפש. למרות שהבנת מנגנון הפעולה של ההיפנוזה עשויה להיות ברורה יותר מזו של תרופות נפוצות כמו אקמול, עדיין היא אינה זוכה לשימוש נרחב.

יש ספקנים המתארים היפנוזה כשליטה מסוכנת, מניפולציה פשוטה או פלצבו. בפועל, היפנוזה היא כלי רב עוצמה המלמד מטופלים לשלוט במוחם ובגופם. היא אינה מסוכנת, והיכולת להיכנס למצב היפנוטי, המכונה היפנוטיזביליות, היא תכונה יציבה ברוב האנשים, אותה ניתן ליזום ולהפחית על ידי המטופל. בניגוד לפלצבו, השפעת ההיפנוזה על כאב למשל אינה נחסמת על ידי נלוקסון, מה שמדגיש את ייחודיותה.

היפנוזה כתחליף ואלטרנטיבה לתרופות

סקירות מראות יעילות מוכחת של היפנוזה במצבים רפואיים רבים, למשל בטיפול במיגרנות, תסמונת המעי הרגיז, חרדה, הפחתת כאב פרוצדורלי ומצוקה רגשית, ואף הפחתת הצורך בתרופות עד 40%. לו הייתה ההיפנוזה תרופה, היא הייתה ככל הנראה טיפול סטנדרטי, במיוחד במקרים בהם היא עולה על טיפולים קיימים בבטיחות וביעילות, כגון אופיואידים ותרופות הרגעה.

אחריות המטופל ותפקיד הרופא

מטופלים רוצים לקחת אחריות על בריאותם, וניתן לראות זאת בעניין העצום בסרטוני היפנוזה מקוונים ובספרי עזרה עצמית. עם זאת, אין לצפות מהם להבחין בין מקורות לגיטימיים למניפולטיביים באינטרנט. היפנוזה רפואית היא תחום רפואי, וחובתנו כאנשי מקצוע היא לספק גישה בטוחה ומוסמכת לטיפול זה.

הכשרה ורגולציה בישראל

בישראל קיימת רגולציה ייחודית לגבי היפנוזה: זו המדינה היחידה בעולם הדורשת רישיון ממשרד הבריאות לטיפול בהיפנוזה, ושימוש בה ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. הרישיון ניתן לאחר לימודים מקיפים (ארוכים יותר מאשר בארה"ב) ומבחן. רק רופאים (בתחום התמחותם), רופאי שיניים (בנושאים דנטליים) ופסיכולוגים (בתחום הפסיכולוגיה) מורשים לטפל בהיפנוזה.

המטופל לומד לעזור לעצמו

היפנוזה מלמדת מטופלים לסייע לעצמם, והיא מקנה להם כלים המשפיעים לטובה גם מחוץ למפגש הטיפולי. לדוגמא, שינויים עדינים בניסוח שאלות, כמו "כמה נוח לך עכשיו?" במקום "כמה חמור הכאב שלך?", משנים את מיקוד המטופל מכאב לנוחות, ומדגישים את אומנות הריפוי ומשמעות הסוגסטיות. גם רופאים בעצמם יכולים להפיק תועלת מהיפנוזה עצמית לניהול מתח, חרדת ביצוע ונדודי שינה.

לסיכום, היפנוזה היא כלי טיפולי בטוח, יעיל ומוכח מדעית. אימוץ נרחב שלה על ידי רופאים יאפשר למטופלים לחוות פחות כאב, חרדה, סטרס, בעיות שינה ותופעות לוואי מתרופות, ויוביל לשביעות רצון רבה יותר בקרב הרופאים, שיזכו לראות תוצאות מהירות ומיטביות. זוהי קריאה לקהילה הרפואית לאמץ יותר את ההיפנוזה ואף לשמש שגרירי תוצאות עבור מטופליהם.

הפוסט רופא/ה, האם כבר רשמת למטופלים שלך היפנוזה? הופיע לראשונה ב-אצטרובל.

בעצם, כולנו כבר הפסקנו, חוץ ממי שמעשן כרגע תוך כדי קריאת הכתבה…אנחנו, כל אלה שאי פעם עישנו, הפסקנו, חלקנו לפני שנים וחלקנו לפני כמה דקות. עכשיו, כשאנחנו יודעים שכולנו הפסקנו, מי מאיתנו יחזור לעשן? ולמה?

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מצליחים להפסיק לעשן, ולא חוזרים. האיסורים הגוברים על המקומות בהם מותר לעשן, מובילים גם הם לבידוד חברתי של המעשנים, ולעיתים קרובות גם לתחושות של כעס. עם זאת, רבים מהמעשנים שואפים להפסיק, מדברים על כך ולפעמים גם עושים ניסיונות – מוצלחים יותר או פחות.
ההיפנוזה מציעה דרך אפקטיבית ביותר להפסקת עישון. למעשה, לאותם רגעים בהם אנשים מחליטים בספונטניות להפסיק לעשן, אפשר לקרוא רגעים “היפנוטיים”. מדענים עדיין מנסים לחקור מה קורה בגוף ובמוח ברגעים האלה בהם חווים החלטה משמעותית.

ההחלטה להפסיק לעשן

זהו כמובן השלב החשוב ביותר בתהליך הפסקת עישון. בלעדיו לא ייתכן התהליך. לאחר היכרות קצרה, נבחן את ההחלטה להפסיק לעשן, נערוך בדיקה של מידת הכישרון ההיפנוטי ותיאום ציפיות מהתהליך.

עד כמה אתם באמת רוצים להפסיק לעשן?

חלק מהאנשים אוהבים לעשן. אוהבים את התחושה המרגיעה של הסיגריה, את התחושה האלגנטית בעודם מעשנים במצב חברתי, את רגעי ההפסקה, את החיבור לשובע של אחרי האוכל, או לניחוחות הקפה…אלה שכבר ניסו להפסיק לעשן לתקופות ארוכות יודעים להעריך גם את תרומתה של הסיגריה-לפעמים- לשמירה על המשקל. אז למה בכלל להיפרד מכל זה?

האמת היא, שאנשים רוצים להיפרד מהעישון מסיבות מאוד שונות וכל אחד יש את הגורמים שמניעים אותו במיוחד. לדוגמא, חלק מהאנשים רוצים להפסיק בשביל הבריאות, חלק בגלל הילדים, חלק בגלל הכסף, הכושר, המראה החיצוני…  וחלק מסיבות אחרות…
בחינת הסיבות להפסיק לעשן משמעותית מאד בהפסקת עישון באמצעות היפנוזה רפואית. כך, במהלך המצב ההיפנוטי, נוכל לחזק את הסוגסטיות החיוביות במקביל לחיזוק התחושות השליליות שגורם העישון. לדוגמא: “הגוף מרגיש יותר ויותר בריא”, “הנשימה קלה יותר”, “אני עומד מול ילדיי בגאווה” ועוד.
המצב ההיפנוטי מסייע לרוב האנשים להתרכז, לדמיין מצבים, ולהצליח להשיג משהו בו הם מעוניינים. לכן, כאשר הם חשים בדמיונם את התחושות הנעימות הצפויות לאחר הפסקת העישון,  במקביל לתחושות לא נעימות, עמן לא יצטרכו יותר להתמודד, המוטיבציה הפנימית שלהם להפסיק לעשן תתחזק עד מאד.

ההיפנוזה הרפואית עושה שימוש בחלק נעים זה לא פחות מהעצמת התחושות השליליות הנלוות לעישון (שיעול, בחילה, חולשה) והתחושות השליליות הנפשיות שנלוות לעישון (אכזבה עצמית, חוסר שליטה, בושה, דחייה) .

תרגיל: חשבו על שלוש הסיבות המרכזיות מבחינתכם להפסיק לעשן
“בעלי לא רוצה לנשק אותי”, “אני בקושי מצליחה לעלות במדרגות”, “אני סובל מחרדות מסרטן”
מהן הסיבות שמניעות אתכם?

מה בכל זאת מניע אתכם להמשיך לעשן?

נכון, עישון זה רע. לא בריא, לא חברתי והיום גם ממש יקר. כולם מתלוננים כשאנחנו מעשנים לידם. אז למה אנחנו עדיין מעשנים? מעבר לקושי להפסיק, לכל אחד מאיתנו יש גם מוטיבציות להמשיך-
“אני מצליחה להתרכז טוב יותר עם סיגריה”, “הפסקתי בעבר ועליתי המון במשקל”, “זה הדבר שהכי מרגיע אותי כשאני עצבנית” ועוד.
מהן המוטיבציות המרכזיות שגורמות לכם להמשיך?
“זה מרגיע אותי”, “חיים רק פעם אחת”,  “אני אוהבת את זה, אז למה לא?” (ורציונליזציות אחרות…)

הגיע הזמן. מפסיקים לעשן!

הכרנו, בדקנו התאמה להיפנוזה, מוטיבציה להפסיק מול מוטיבציה להמשיך והגיע הזמן להפסיק לעשן!
בפגישה השנייה או השלישית, תפסיקו לעשן. נראה שזו תהיה מסיבה, עם קצת תחושות של בלבול ועצב על הפרידה מהסיגריה שליוותה אתכם (נאמנה?…) שנים רבות. אל תדאגו, תחושת הגאווה והמסוגלות יגברו על הגעגועים.

בתהליך הפסקת העישון באמצעות היפנוזה, תחושו מגוון של חוויות עוצמתיות, גופניות ורגשיות, אשר ייחודיות לכן ותפקידן לסייע להפסיק לעשן באופן הקל ביותר שניתן, באמצעות יצירת התניות חדשות, הפרדת הרגלים (נהיגה ועישון, לימוד ועישון, צפייה במשחק בטלויזיה ועישון), נחזק את המוטיבציה להפסיק ונחליש את המוטיבציה להמשיך. נתמקד בהנאה שלכם מההחלטה להפסיק לעשן ובעיקר מהביצוע ומההנאות הנלוות להפסקה, בגאוות הסביבה ובכל מה שיסייע לכם להפסיק ולא לחזור לעשן.

זה הזמן להחליט. האם אתם באמת מהמפסיקים או מהממשיכים?  האם אתם באמת רוצים להפסיק לעשן יותר מאשר להמשיך? האם אתם אם כן, היפנוזה היא הדרך שלכם להשלכת הסיגריות לפח. (ולא למגירה ליתר בטחון!!!)  מתחילים?

הפוסט היפנוזה להפסקת עישון הופיע לראשונה ב-אצטרובל.