כלים להתמודדות עם גמגום בעזרת היפנוזה רפואית ופסיכולוגית התנהגותית קוגניטיבית

איך ניתן להתמודד עם גמגום בעזרת היפנוזה רפואית וכלים של CBT? מהו הקשר בין שטף הדיבור ללחץ נפשי? כיצד יכולה ההיפנוזה הרפואית לסייע? על תופעות הלוואי הפיזיולוגיות והרגשיות של הגמגום ועל הטיפול בעזרת היפנוזה ובאמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי 

אחת מהפרעות הדיבור הבולטות אצל ילדים ומבוגרים היא גמגום. גמגום הוא  הפרעה בשטף הדיבור המתבטאת באחת מהצורות הבאות:

  • חזרתיות– חזרה על הברות בתוך מילה או על המילה כולה
  • עצירות– התקעויות באמצע מילה או בין מלים במשפט
  • הארכה– של מלים או צלילים
  • הוספה- של צלילים לפני תחילת מילה
  • החלפת מלים- במטרה לשמור על רצף הדיבור

תופעות לוואי פיזיולוגיות

  • מצמוץ
  • קפיצת האגרוף
  • עוויות בפנים
  • דופק מואץ
  • קשיי נשימה

תופעות לוואי רגשיות

  • עלייה ברמת המתח והחרדה
  • עצבנות
  • הימנעות מקשר עיןכלליהגמגום מתחיל לרוב בגילאי 3 או 4 וברוב המקרים נפסק בגיל הילדות.על פי ההערכות   1% מהמבוגרים סובלים מגמגום, כאשר התופעה נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.הסיבות להופעתו של גמגום יכולות להיות מגוונות, ביניהן:
    • גמגום התפתחותי- זהו הגמגום הנפוץ ביותר המופיע בגילאי הילדות ולרוב חולף בעצמו
    • קושי רגשי או טראומה- יכול להופיע בגילאים שונים
    • גנטיקה – בהתאם למחקרים שבוצעו לאורך השנים
    • פגיעה נוירולוגית (כאשר הגמגום מופיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין בגילאים מבוגרים)

    השפעתו של לחץ נפשי על גמגום

    מצבים של מתח נפשי גורמים להחמרה של הגמגום. סיטואציות המאפיינות חרדה חברתית גורמות להחרפה של הגמגום ושל התופעות הפיזיולוגיות המאפיינות אותו. בחלק מהמקרים נראה חזרה של גמגום שטופל בהצלחה בילדות, בתקופות קשות או לאחר טראומה אצל אנשים בוגרים.

    טיפול פסיכולוגי בגמגום

    כיוון שחרדה ומתח מחריפים את תדירותו ורמת הקושי של הגמגום, מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי לשיפור מצב הגמגום.

    אנשים הסובלים מגמגום לעיתים קרובות מאמצים לעצמם הרגלים התנהגותיים של “הימנעות”, למשל: הסטת מבט, בריחה ממילים/צלילים מסוימים, הימנעות מדיבור בפומבי, וכדומה.

    טיפול בהפחתת הימנעות  – זהו אחד הטיפולים היעילים בגמגום והוא מגיע מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית CBT,. החרדה מהגמגום  הולכת ופוחתת ככל שהאדם מתנהג באופן חופשי, עושה את הדברים שחשובים לו באמת ומפחית את בהדרגה את הנטייה להימנע. תחושת הביטחון המתרחבת מאפשרת לו להקטין את החרדה מהגמגום ואת השפעותיו על החיים.  במקרים אלו,  גם אם יש בסיס נוירולוגי לגמגום, ניתן לראות שיפור משמעותי.

    שיטת טיפול נוספת  היא ההיפנוזה הרפואית, שיכולה לסייע במצבים של גמגום-   כבר במאה ה19 נהגו לטפל בהיפנוזה רפואית בגמגום, מתוך הנחה שבמצבים מסוימים הגמגום נגרם עקב טראומה ולכן ניתן לרפאו.  למרות שבמקרים מסוימים ונדירים הדבר עשוי להיות נכון, בדרך כלל גמגום דווקא  לא נגרם על ידי טראומה, ולכן כמעט תמיד היפנוזה אינה יכולה ” לרפא”  את הגמגום במפגש אחד, או בכמה מפגשים בודדים. עם זאת, היפנוזה רפואית לעיתים קרובות כן יכולה להפחית את הסבל מהגמגום, לסייע בצמצום ההשפעות הלא רצויות  שלו על החיים, להפחית ולווסת אותו ולשפר משמעותית את איכות חייו של האדם המתמודד עמו.

    דוגמאות נוספות  לדרכים בהן היפנוזה רפואית יכולה לסייע בטיפול בגמגום:

    • להרחיב יכולות עצמיות של הרפיה והרגעה עצמית
    • ללמוד שימוש ב”היפנוזה עצמית” במצבים חברתיים
    • להפחית את החרדה מהגמגום ולחזק דיבור חופשי
    • להתחבר ללא מודע ולקואורדינציה הטבעית של נשימה- קול
    • לחקור ולשנות את התחושות הפנימיות העולות בזמן הדיבור
    • העלאת זכרונות משמעותיים הקשורים בהתמודדות ובגמגום
    • הרחבת החופש במקומות בהם הגמגום השפיע

     הטיפול האפקטיבי בגמגום משלב היפנוזה רפואית עם פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית CBT

    CBT הוא הטיפול הנפוץ ביותר בגמגום למבוגרים. הוא מתמקד בהקניית כלים לשליטה עצמית ונשימתית, טכניקות להתמודדות עם ההפרעה בשטף הדיבור , זיהוי סיטואציות בהן הגמגום תכוף יותר. השילוב עם היפנוזה רפואית מאפשר טיפול יעיל וקצר יותר תוך שימוש בכלים אשר מתאימים לאנשים אשר לא תמיד מתחברים לכלים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית.