ספורט

רצים בכוח הדמיון

אני רץ ורץ… לא מפסיק. הכל מסביבי מתחיל להיעלם. שום דבר כבר לא חשוב. רק לרוץ עוד ועוד. מהר יותר.רגוע יותר. ולהמשיך. הגוף שלי פועל מעצמו, ממש על "טייס אוטומטי". אני לא חושב על כלום. אני מרגיש קל מתמיד . גם הזמן הולך ונעלם. אין עבר ואין עתיד. אני מכיר את תנועות הגוף שלי בריצה כמו שאני נושם. מאז ומעולם.

קרא עוד