האם הילד שלכם מתקשה להתרכז בשיעורים? בעל יכולות גבוהות שלעתים לא מגיעות למימוש? מתקשה לדחות סיפוקים? מתנועע כל הזמן? ייתכן שהוא מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז.
מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז (ADD) מתוארת בספרות המדעית כבר שנים, כילדים שמתאפיינים בהיפראקטיביות, אימפולסיביות וקשיי ריכוז. מאפיינים אלה, המופיעים במינונים שונים אצל כל הילדים, לעיתים יכולים ליצור קשיים ולהשפיע על תחומים רבים בחיים. מדובר למעשה בקושי בויסות- בעבר הבחינו בין הפרעת קשב עם נטייה היפראקטיבית (ADHD) לבין הפרעת קשב ללא נטייה זו (ADD). כיום התפיסה השולטת היא כי בכל הפרעת קשב יש חלק של היפראקטיביות, בעוצמות שונות.
ההנחה הרווחת כיום היא כי לתופעת הפרעת הקשב בסיס ביולוגי ונוירופסיכולוגי. עם זאת, חשוב לציין כי תהליכי למידה יכולים לסייע מאוד בשיפור הקשב, וכן ביכולת לדחות סיפוקים.
המתמודדים עם הפרעת הקשב והריכוז, מתקשים במיוחד בלמידת חומר חדש, התמדה וביצוע פעולות מורכבות. לפעמים הקושי להתרכז משפיע גם על חלקים רגשיים וחברתיים של חיי הילד. למעשה, לעיתים קרובות המשפחה כולה מושפעת וסובלת מהפרעת הקשב של הילד. לאבחנה הזו יש כנראה בסיס ביולוגי רחב, וכך הורים רבים מזדהים עם הילד הסובל עקב תחושות של ADHD לא מאובחן שלהם, ורוצים לעזור לו. לפעמים ההורים מנסים להקל על הילד, מתוך ההזדהות, ומגמישים את הגבולות כאשר הילד מתקשה בדחיית סיפוקים, איפוק, קריאה ועידוד פעולות אחרות שכן יכולות לסייע בשיפור הריכוז והקשב.
כאמור, לא כל קושי בריכוז (ממנו סובלים רובנו מפעם לפעם) הוא הפרעת קשב המצריכה טיפול. לאבחון מקצועי ומעמיק יש חשיבות רבה, כדי להבין את עומק הקשיים עמם מתמודד הילד ולהחליט על תכנית טיפולית במידת הצורך.
השילוב של טיפול תרופתי (שוב, רק במידת הצורך) עם תהליכי לימוד וטיפול יכולים לסייע ולהביא לשיפור ושינוי משמעותי.
מהן ההשלכות של “הפרעת קשב וריכוז” על ההיבטים השונים של חיי הילד או המתבגרים?
ההיבט הלימודי: קשיים בריכוז במטלות קוגניטיביות,למידה, זכירה,, ביצוע משימות מרובות שלבים מתחילתן ועד סופן, קשיים בלימוד מקצועות רבי מלל
ההיבט החברתי: קשיים ביצירת חברויות, הצקות (לעתים של הילד המתמודד עם ההפרעה לאחרים ולעתים להפך), קושי בהבנה של מצבים חברתיים, קשיים בתקשורת- לדוגמא התפרצות עם תשובה לפני שהסתיימה השאלה, התפרצות לדברי אחרים,שמירה על “נושא שיחה”, יצירת של קשר עין, זכירת שמות, יכולת אמפתית והקשבה אמיתית לאחר
ההיבט הרגשי-התנהגותי: קשיים בויסות רגשי, מצבי רוח משתנים, התפרצויות זעם, קשיי ויסות המתבטאים בפרשנות קיצונית למקרים לא קיצוניים, לעתים נטייה לחרדה או דיכאון
ההיבט המשפחתי: קשיי התארגנות, קושי בקבלת מרות, הזדהות של ההורים, תת/עודף אמפתיה, מריבות אינסופיות עם האחים,
לסיכום,
אם אתם מזהים אצל ילדכם חלק מהמאפיינים המצוינים להלן, אני מזמין אתכם לפגישה ראשונה בה נוכל לדון באפשרויות השונות לטיפול בילד כדי לשפר את יכולת ההתמודדות שלו ושלכם וליצור רגיעה ושיפור במצב.
